שולחן ערוך אורח חיים רפה א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בציבור, חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו השבוע שנים מקרא ואחד תרגום, אפילו "עטרות ודיבון".

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

אפי' עטרות ודיבון. לשון הטור פרש"י אע"פ שאין בו תרגום ולפ"ז אפי' ראובן ושמעון וכיוצא בזה צריך לקרותו ג"פ וי"מ דנקט עטרות ודיבון לפי שיש ספרי' שכתוב בהן תרגום ירושלמי ונקט עטרות ודיבון אע"פ שא"צ תרגום כ"כ ולפ"ז ראובן ושמעון א"צ לקרותו ג"כ ומ"מ נהגו להחמיר כפירש"י עכ"ל. וצריך לתרץ לפירש"י למה לא נקט בגמ' באמת ראובן ושמעון ונראה דיש רבותא בזה דלא מבעיא ראובן ושמעון שהם שמות השבטים ויש בהם ודאי קדושה בטעם שמות אלו אלא אפי' עטרות ודיבון שהם שמות ערי א"י ואפש' שקראו אות' העכו"ם אפ"ה צריך לקרות' ג"פ:


 

מגן אברהם

(א) שנים מקרא:    כתב של"ה שיקרא כל פרשה ב"פ ואח"כ התרגום עליה וכ"כ רש"ל וכ"מ במגילה דף ד' אבל הל"ח סמ"א פסק דיקרא כל פסוק ב"פ והתרגום עליו וכ"כ בהג"ה י"נ בשם האר"י וסדה"י וכ"כ בכתבים וכ"מ סי' קמ"ה שהיו נוהגין כן בזמן שהיו מתרגמי' והפסוק האחרון אמרו אחר התרגום כדי לסיים בתורה אם הוא רגיל בטעמים יקרא בס"ת [רדב"ז ח"ב ועיין בספר חסידים סי' ש"א וש"ו] ויטבול אחר הקריא' [הכוונו'] עיין בשל"ה עניני טבילה ואין לי כאן עסק בנסתרות ויקוץ הצפרנים קודם הקריאה [של"ה]:

(ב) עטרות ודיבון:    וה"ה ראובן ושמעון וכיוצא בהם [טור]:
 

באר היטב

(א) תרגום:    כתב של"ה שיקרא כל פרשה ב"פ ואח"כ התרגום עליה וכ"כ רש"ל. אבל הל"ח פסק דיקרא כל פסוק ב' פעמים והתרגום עליו וכ"כ בהגהות י"נ בשם האר"י וסדה"י וכ"כ בכתבים וכ"כ בספר נגיד ומצוה ובספר משנת חסידים והפסוק האחרון יאמר אחר התרגום כדי לסיים בתורה. ומי שהוא בקי בטעמים ונקודות בע"פ מצוה לקרות בספר תורה מהרדב"ז והאר"י ז"ל תלמיד א' היה לפניו החומש וקרא לפניו. ואיסור גדול להפסיק בקריאת שמו"ת בדיבור. ויקוץ הצפרנים קודם שמו"ת. ועיקר המצוה לקרות אחר חצות ואחר שקרא ילך לבית המרחץ ויטבול. הכוונות.

(ב) עטרות ודיבון:    ר"ל אע"פ שאין בו תרגום וה"ה ראובן ושמעון צריך לקרותו ג"פ עיין ט"ז.
 

משנה ברורה

(א) לקרות לעצמו בכל שבוע - היינו שלא יקדים לקרות קודם אותו שבוע וגם לא יאחר דצריך להשלים פרשיותיו עם הצבור וכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו [גמרא]:

(ב) שנים מקרא - אבל לא יקרא אחד מקרא ואחד תרגום ויכוין לשמוע מהש"ץ אלא צריך לקרות ב"פ מקרא חוץ ממה ששמע מהש"ץ אם לא שקרא אז ג"כ בפיו וע' במ"א סק"ח שכ' בשם לחם חמודות דבדיעבד יוצא פ"א במה ששמע מהש"ץ ויש אחרונים שמחמירין אפי' דיעבד. ובענין הקריאה יש דעות בזה בין אחרוני' י"א שיקרא כל פסוק ב"פ ותרגום עליו וי"א שיקרא כל פרשה ב"פ ואח"כ התרגום היינו שיקרא כל פרשה פתוחה או סתומה ב"פ ואח"כ התרגום ובמ"א ובשע"ת מצדדים כדעה ראשונה ובספר מעשה רב איתא שהגר"א נהג לומר התרגום אחר כל פרשה פתוחה או סתומה או אחר מקום שנראה יותר הפסק ענין ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. מי שהוא בקי בטעם ובנקודות בע"פ טוב להדר לקרות בס"ת גופא:

(ג) ודיבן - ר"ל אע"פ שאין בו תרגום וה"ה ראובן ושמעון וכי"ב צריך לקרותו ג"פ ויש מחמירין דבעטרות ודיבן שיש בו תרגום ירושלמי צריך לקרות שם התרגום:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש