שולחן ערוך אורח חיים רעט ד

אם התנה מערב שבת על נר זה שיטלטלנו משיכבה מותר לטלטלו אחר שכבה:

הגה: ויש אומרים דלא מהני תנאי וכן נוהגין במדינות אלו ודין התנאי עיין לקמן סימן תרל"ח (הגהות אשירי פרק כירה ורבינו ירוחם חלק ב' וכל בו) ונוהגין לטלטלו על ידי אינו יהודי ואין בזה משום איסור אמירה לאינו יהודי הואיל והמנהג כך הוי כאלו התנה עליו מתחלה ושרי. כן נראה לי:

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

(ו) מותר לטלטלו: כיון שעשוי לכבות מהני בו תנאי [מ"מ פכ"ה] פי' אבל בשאר בסיס לדבר האסור לא מהני תנאי ודלא כמ"ש ב"י בשם הרשב"ץ ואף שבססי' תקי"ח משמע דלא מהני תנאי אפילו בסוכה רעועה היינו משום דבי"ט קי"ל כר"י אבל בשבת קי"ל כר"ש ומ"מ צ"ע דהא במוקצה מחמת איסור אפי' בשבת קי"ל כר"י עמש"ש:

(ז) י"א דלא מהני: ואפי' למ"ד דמהני תנאי בסוכה היינו משום שעשוי מקודם ועתה ב"ה יושב ומצפה אימתי תפול משא"כ הכא עיקר הקצאתו ב"ה ודחיה בידים לצורך שבת תוס' דף מ"ד:

(ח) ודין התנאי וכו': שיעשהו קודם ב"ה אבל הכא אינו יכול לומר איני בודל כל ב"ה דהא ב"ה הוא דולק וע"כ אסור לטלטלו:

(ט) איסור אמירה לעכו"ם: ואף על גב דבסי' רע"ו ס"ג התיר לומר לעכו"ם היינו דוקא לצורך גופו שרי משום דהא איבעי ישראל הוי מטלטל ליה טלטול מן הצד אבל הכא מיירי שאינו עושה אלא לצורך הנר שלא יגנוב הנר וזה אסור אפי' בטלטול מן הצד כמ"ש סי' שי"א ס"א וס"ה ויש בו איסור אמירה:

באר היטב

עריכה

(ה) תרל"ח: ר"ל דשם נתבאר שיעשהו קודם בה"ש. אבל הכא אינו יכול לומר איני בודל כל בה"ש דהא בה"ש הוא דולק ומש"ה לא מהני תנאי.

(ו) לעכו"ם: ואע"ג דבסי' רע"ו ס"ג מתיר לומר לעכו"ם וכו' היינו דוקא לצורך גופו שרי משום דהא אי בעי ישראל הוי מטלטל ליה טלטול מן הצד אבל הכא מיירי שאינו עושה אלא לצורך הנר שלא יגנב וזה אסור אפי' בטלטול מן הצד כמ"ש סי' שי"א ויש בו איסור אמירה מ"א ואם אין שם עכו"ם מותר לטלטל מן הצד ע"י ישראל המנורה שהדליקו בה בשבת כשיש צורך למקומה ט"ז בסי' שי"א ס"ט ע"ש.

משנה ברורה

עריכה

(יא) אם התנה וכו' - משום דנר עשוי להכבות משו"ה מהני ביה תנאי אבל בשאר בסיס לדבר האסור אף לדעה ראשונה לא מהני תנאי להתנות כשיסתלק הדבר איסור מן הבסיס שיהא מותר להשתמש [מ"א וש"א] ועיין לקמן בסימן תקי"ח בבה"ל:

(יב) ודין התנאי ע"ל וכו' - היינו לענין שיעשהו קודם בה"ש כמבואר שם אבל הכא אינו יכול לומר אפילו לדעה ראשונה איני בודל מהנר כל בין השמשות כמו התם דהא ביה"ש הוא דולק וע"כ אסור לטלטלו [מ"א] ומדברי הגר"א בביאורו דכתב דסברא הראשונה ס"ל כגירסת הרי"ף שם בביצה דף ל' משמע לכאורה דמהני ג"כ באומר איני בודל כידוע שיטת הרי"ף שם:

(יג) לטלטלו ע"י א"י - היינו אפילו אם אינו צריך לו לצורך גופו ומקומו רק שלא יגנב או שלא יפסד [אחרונים]:

(יד) הוי כאלו התנה - ר"ל דלטלטלו ע"י א"י מצרפינן לזה הדעה ראשונה דמהני תנאי. ואם העמיד עששית על השלחן ודעתו היה שידלק כל היום כולו [כמו יא"צ וכדומה] וכבה דבזה לא שייך לומר הוי כאלו התנה אפשר דאסור לטלטלו אף ע"י א"י [פמ"ג] והיינו דוקא כדי שלא יגנב אבל לצורך גופו ומקומו שרי ע"י א"י בכל גווני:

כף החיים

עריכה

טו) סעי' ד'. אם התנה וכו' כן אנחנו נוהגין (הוא מנהג בני ספרד אבל מנהג בני אשכנז כמ"ש בהגה) וצריך לעשות התנאי סמוך לביה"ש ושמעתי שיועיל התנאי לכל השנה כולה. ברכ"י או' ג' בשם מוהר"א אזולאי. ועיין לקמן או' טו"ב:

טז) שם. מותר לטלטלו וכו' מותר לגופו או מקומו ואפי' לצורך עצמו ע"י תנאי. הרשב"ץ ח"א סי' קל"ז ומהר"ש דוראן בתשו' שבסוף התשב"ץ סי' ז' ברכ"י או' ד':

טוב) המטלטל ע"י תנאי אחד לכל השנה יש לו על מה לסמוך. מהר"ש דוראן בתשו' הנז' ברכ"י או' ה':

חי) אפשר שאפי' לא התנה כלל שרי לטלטל מאחר שהכל נהגו לטלטל הוי כאילו התנה שעל מנת כן הם מדליקין. מהר"ש דוראן בתשו' הנז' ברכ"י או' ו':

יט) אם הנר עומד במקום שיזיקו בני הבית שיש בו מותר שמן ופתילות ומים מטונפים שמזיקים הבגדים מותר לטלטל אף בלא תנאי. מהר"ש דוראן בתשו' הנז' וכ"כ הרשב"ץ בתשו' הנז' ברכ"י או' ז' ועיין לעיל סוף או' ז':

ך) שם. מותר לטלטלו וכו' דכיון שעשוי לכבות מהני בו תנאי. מ"מ פכ"ה. אבל בשאר בסיס לדבר האסור לא מהני תנאי. מ"א סק"ו. תו"ש או' ח' משמע הא נר גדול שיש בו שמן לכל שבת לא מהני תנאי כיון שאינו עשוי לכבות. וכ"מ לקמן או' כ"ו יעו"ש:

כא) שם הגה. וי"א דלא מהני תנאי. ואפי' למ"ד דמהני תנאי בסוכה היינו משום שעשויה מקודם ועתה ביה"ש יושב ומצפה אימתי תפול משא"כ הכא עיקר הקצאתו ביה"ש ודחיה בידים לצורך שבת. תו' דף מ"ד מ"א סק"ז. וא"כ אם הדליק עכו"ם בע"ש בשל ישראל וכ"ש בע"כ שלא מדעתו י"ל אף התוס' מודים דמהני תנאי כה"ג. א"א או' ו' ואו' ז':

כב) שם בהגה. וי"א דלא מהני תנאי. ויש צד לומר דגם מחלוקת זה שייך בכלי שנותנין תחת הנר לקבל שמן הנוטף ממנו. ואם לא נטף בו שמן מבע"י לא אסרו במחשבה בעלמא. שה"ג פ' כירה. כנה"ג בהגב"י. עו"ת או' ה':

כג) שם בהגה. ודין התנאי עיין סי' תרל"ח. ר"ל דשם נתבאר שיעשהו קודם ביה"ש אבל הכא אינו יכול לומר איני בודל כל ביה"ש דהא ביה"ש הוא דולק וע"כ אסור לטלטלו. מ"א סק"ח:

כד) שם בהגה. ואין בזה משום איסור אמירה לעכו"ם וכו' ואע"ג דבסי' רע"ו סעי' ג' מתיר לומר לעכו"ם היינו דוקא לצורך גופו שרי משום דהא אי בעי ישראל הוה מטלטל ליה טלטול מן הצד אבל הכא מיירי שאינו עושה אלא לצורך הנר שלא יגנב הנר וזה אסור אפי' בטלטול מן הצד כמ"ש סי' שי"א סעי' א' וסעי' ה' ויש בו איסור אמירה. מ"א סק"ט. ור"ל ולכך בעינן היתר תנאי. תו"ש או' יו"ד:

כה) שם בהגה. הוי כאילו התנה וכו' והב"ח כתב דדעת רחוקה היא לומר שהמנהג הו"ל כאילו התנה עליו ולכן צריך כל אדם להתנות על זה סמוך לביה"ש שאינו בודל מהנר ומהשמן אלא כל זמן שהוא דולק וה"ה בנרות קנדילא שלנו צריך להתנות ואז מותר לומר לעכו"ם לסלקו מן השלחן אחר שכבה עכ"ד. והעולם נוהגין כהרב בהגה מסתמא כאלה התנה. א"א או' ו':

כו) שם בהגה. הוי כאלו התנה וכו' ואם העמיד עששית על השולחן ע"ד להיות דולק כל יום שבת (כמו יא"צ וכדומה) וכבה י"ל כה"ג לא שייך תנאי דדעתו ודאי שידלק כל יום השבת ואף אמירה לעכ"ם אסור כה"ג. א"א או' ו' ואו' ט' והיינו דוקא כדי שלא יגנב אבל לצורך גופו ומקומו שרי ע"י עכו"ם בכל גוונא. כ"כ האחרונים. ואם עומד על השולחן שאוכל שם יש להתיר דהוה כגרף של רעי אף לכל אדם. א"א או' ט':

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}