שולחן ערוך אורח חיים רס ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · רס · ב
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
כשיהיה סמוך לחשכה ישאל לאנשי ביתו בלשון רכה עשרתם, ערבתם, הפרשתם חלה, ויאמר להם הדליקו את הנר.
- הגה: ובמקום שאין מעשרין אין צריך לומר "עשרתם" (טור).
מפרשים
ויאמר להם הדליקו. פי' בפתח תחת הה"א לשון צווי דאין שייך לו' לשון שאלה אם הדליקו את הנר כמו בעשרתם ערבתם שכאן הוא רואה שלא הודלק ומה שאלה יש בדבר ונראה לי דאם הוא בחדר מיוחד והולך משם לבית הנכסת ואינו יודע אם הודלק בבית דירה שפיר יאמר ל' הדליקו בחיר"ק דהוא ל' שאלה:
(ב) בל' רכה: דאסור לאדם שיטיל אימה יתירה בתוך ביתו שמתוך היראה הם מחללין שבת ומאכילין לו דבר האסור ובאין לידי כמה עבירות:
(ג) הדליקו: וה"ה שיזהירם שיפסיקו מלעשות מלאכה ועיין סי' רס"ג ונ"ל דצ"ל ג"כ ערבתם ע"ח כמ"ש הטור דאע"ג דמותר לערב ב"ה היינו משום מצוה התירו שבות וא"כ לכתחל' יש להזהירם שלא יבואו לידי כך:
(ד) ערבתם: וכתב ב"ח דעכשיו שנוהגין לערב ערובי חצירות בעד כל השנה א"צ לומר ערבתם.
(ט) סמוך לחשיכה - היינו קודם בין השמשות בעוד ודאי יום ושיהיה בו עוד שהות להוסיף מחול על הקודש והטעם שמאחר מלשאול עד עתה כדי שלא יפשעו ויאמרו עדיין יש שהות:
(י) בלשון רכה - כי היכי דליקבלו מניה ולעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שמתוך היראה הם מחללין שבת ומאכילין לאדם דבר האסור לו ובאין לידי כמה עבירות:
(יא) עשרתם וכו' - דכל הני אין יכול לעשותם אח"כ בשבת לכך יזרז אודותם בע"ש:
(יב) ערבתם - ובמקומות שאין דרך להניח עירובי חצרות כ"א מע"פ לע"פ וגם עירובי תחומין אין דרכו להניח אין צריך לומר זה:
(יג) הפרשתם חלה - וכעת אין נוהגין לישאל זה ועיין בתשובות כנסת יחזקאל סי' ק"ג שכתב טעם לזה אך בע"פ בודאי צריך לישאל ואם חל בשבת צריך לישאל בע"ש ע"ש:
(יד) הדליקו וכו' - בפת"ח תחת הה"א בלשון צווי דאין שייך שאלה דהא רואה שלא הודלק [רש"י] וה"ה שיזהירם שיפסקו מלעשות מלאכה ואם הוא אז בבה"מ או במקום אחר צריך לשלוח אחר שיזהירם לזה:
יט) סעי' ב. כשיהיה סמוך לחשיכה וכו' ר"ל קודם בה"ש בעוד ודאי יום. לב"ש. וכ"כ א"ר או' י"א:
ך) שם. סמוך לחשיכה וכו' שאם ימהר להזהירם מבע"י יפשעו ויאמרו עדיין יש שהות. רש"י. ב"י:
כא) שם. ישאל לאנשי ביתו וכו' בלשון שאלה שמא כבר עשו אבל נר דבר הנראה לעין הוא שלא הדליקו עדיין רש"י. פרישה או' ד' וכתב הט"ז סק"ג דאם הוא בחדר מיוחד והולך משם לבהכ"נ ואינו יודע אם הודלק בית דירה גם בנר שפיר לומר בלשון שאלה:
כב) שם. בלשון רפה. וטעמא כי היכי דלקבלינהו מיניה. (שבת ל"ד ע"א. ב"י) פי' שאם לא עשו יעשו עוד. אבל אם אומר בלשון אימה יתירה דילמא מכח מורא יאמרו עשינו ולא עשו. פרישה א' ה' וכתב המחה"ש דזהו ג"כ כוונת המ"א סק"ב ודלא כהתו"ש יעו"ש:
כג) שם. עשרתם ערבתם וכו' והר"מ מרוטנבורק לא היה אומר עשרתם שאין מעשר האידנא אלא היה אומר להם הפרשתם חלה. וגם ערבתם לא היה אומר להם כי היה מערב הוא בעצמו. טור. וכ"כ הב"ח דעכשיו שאין נוהגין לערב ערובי חצירות כ"א בע"פ על כל השנה א"צ לומר ערבתם וכן עשרתם אין אנו נוהגים במעשר אבל אומר הפרשתם חלה כמו שעשה הר"מ עכ"ל. מיהו הדר בא"י שנוהגין במעשרות צ"ל עשרתם רק אם הוא רגיל לעשר בעצמו ואינו סומך על אחרים אין צ"ל עשרתם וכמ"ש בשם הר"מ. והאר"י ז"ל היה נזהר לקים מצות עירוב בכל ע"ש והיה מערב שנ' ערובין עירובי חצירות על לחם אחד ושיתופי מבואות על לחם שני ובסעודת ליל שבת היה אומר המוציא בפת של שיתופי מבואות ובסעודת שחרית על של עירובי חצירות כמ"ש בשער הכוו' דף ס"ב ע"ד יעו"ש:
כד) שם. הדליקו את הנר. וה"ה שיזהירם שיפסקו מלעשות מלאכה. מ"א סק"ג. ר"ז או' ה':
כה) שם. הדליקו את הנר. ולמ"ד הדלקת הנר ביו"ט חובה כמ"ש ס(מן?) רס"ג סעי' ה' א"כ ביו"ט נמי יאמר עם חשיכה הדליקו את הנר דודאי מצוה שיהיה דלוק לכבוד יו"ט קודם ביה"ש. מש"ז או' ג':
כו) שם. הדליקו את הנר. ואם אינו בביתו כשמגיע סמוך לחשיכה אלא בבהכ"נ או במקום אחר צריך לשלוח שליח לביתו להזכירם על דברים אלו. ר"ז או' ה' פתה"ד או' י"א:
כז) מנהגן של ישראל מתקנת הקדמונים ז"ל לקרות בכל ע"ש שיר השירים כולו כמ"ש הפתה"ד או' ח' ועי"ש שכתב כמה טעמים לזה יעו"ש. ומנהג חסידי בית אל יכב"ץ שבעיר קודשנו ירושת"ו לקרות אותו בין מנחה לערבית אחר שעושין קבלת שבת דהיינו לאחר שאומרים מזמור שיר ליום השבת וה' מלך גאות לבש. ואחר שיר השירים אומרים קדיש ואח"כ אומרים קדיש של ערבית וברכו וכו' וכן יש כמה קהלות בירושת"ו שעושין כן. ומ"מ מי שאין קהלתו עושה כן יש לקרותו בביתו קודם סעודה דהיינו לאחר שאומר שלום עליכם ואשת חיל ומקיף השלחן כנז' במקומו אומר שיר השירים ואח"כ אומר הזוהר ואתקינו סעודתא ויהא רעווא ומקדש כמ"ש בסידורים:
כח) הדבר פשוט שיש ליזהר שלא להפסיק בדיבור בקריאת שיר השירים בשום אופן ואפי' בלה"ק שלא יגרום ח"ו שום קיצוץ ופירוד במילין קדישין דרזי דרזין חלילה ואפי' בשאר לימודים כתיב הקוטפים מלוח וכו' כ"ש וק"ו בש"ה ק"ק. פתה"ד או' ט':