שולחן ערוך אורח חיים רסח ה

טעה והתפלל של חול בשבת ולא הזכיר של שבת, אם עקר רגליו חוזר לראש. ואם לא עקר רגליו, אף על פי שסיים תפילתו, אינו חוזר אלא לשל שבת. (ושליח ציבור ששכח של שבת בשחרית, עיין סימן קכ"ו):

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

(ו) לא עקר: עיין סי' תכ"ב סס"א דמיירי שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו:

(ז) אינו חוזר: מפני שהעיקר ברכה רביעית היא רצה במנוחתינו (שם) ואם נזכר באמצע ברכה פוסק ומתחיל האחרת (ת"ה סי' י"ד) ועיין סוף סי' ק"ח:

באר היטב

עריכה

(ז) רגליו: דהיינו שרגיל לומר אחר תפלתו תחנונים עי' סי' קי"ז ס"ה וסי' תכ"ב סס"א.

משנה ברורה

עריכה

(יב) לא עקר רגליו - עיין לעיל בסימן קי"ז ס"ה ובמ"ב שם:

(יג) לשל שבת - ואפילו נזכר קודם מודים לא יכלול אותה בעבודה לומר רצה נא במנוחתנו ביום השבת דלכתחלה צריך לומר ברכה לקדושת היום ובדיעבד יצא:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}