שולחן ערוך אורח חיים קצד ב

שלשה שאכלו ויצא אחד מהם לשוק קוראים אותו ומודיעים לו שרוצים לזמן כדי שיכוין ויצטרף עמהם ויענה עמהם ברכת זימון ויוצאים ידי חובתן אף על פי שאינו בא ויושב עמהם והני מילי בג' אבל בעשרה כיון שצריכים להזכיר את השם אינם מצטרפין עד שיבא וישב עמהם.

(ועיין לקמן סימן ר' עד היכן ברכת הזימון):

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

(ב) אף על פי שאינו בא: אלא שעומד לפני הפתח ויוצא גם הוא י"ח (רמב"ם ב"ח ב"י) ועיין סי' נ"ה ס"כ:

באר היטב

עריכה

(א) עמהם: אלא שעומד לפני הפתח. ויוצא גם הוא י"ח. רמב"ם ב"י ב"ח.

משנה ברורה

עריכה

(ה) כדי שיכוין - לשמוע ברכת הזימון:

(ו) ויענה עמהם - אבל אם אינו עונה אין מזמנין עליו משום דאינו עומד עמהם אבל אם היה עומד עמהם אף אם אינו עונה עמהם מזמנין עליו בע"כ כמבואר לקמן סי' רי"ש [שיו"ב ומגן גבורים וא"ר בתירוץ ב']:

(ז) ויוצאין ידי חובתן - וגם הוא יוצא ידי חובת זימון בזה:

(ח) שאינו בא - אלא שעומד נגד הפתח בסמוך להם [ועיין סימן נ"ה ס"כ דמבואר שם דאם יש טינוף בינתים מפסיק] וכשיגמור ענינו יבוא הביתה שאכל שם ויברך בהמ"ז [רמב"ם] מיהו אם נשתהה שם עד גמר בהמ"ז וכוון לבו לצאת יצא ידי בהמ"ז וא"צ לברך:

(ט) וע"ל סי' רי"ש - ס"ב ולפי מה דפסק שם רמ"א צריך העונה להמתין עד שיגמרו ברכת הזן:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}