שולחן ערוך אורח חיים קפד ב

במה דברים אמורים כשאין לו פת עוד אבל אם יש לו פת עוד יאכל במקום השני מעט ויברך רק שלא יהא רעב מאכילה ראשונה:

מפרשים

מגן אברהם

(ג) אם יש לו פת: כ' הרב"י סי' קע"ח דזהו להפוסקי' בסי' קע"ח כר"ח דאלו להרמב"ם וסיעתו כיון שאינו יכול לאכול עד שיברך תחלה א"כ ודאי שצריך לחזור למקומו לברך על מה שאכל עכ"ל, וצ"ע מאחר שפסק בסימן קע"ח כהרמב"ם היאך כ' כאן בד"א וכו' וי"ל כיון דיצא בשוגג לא ה"ל היסח הדעת ומותר לאכול בלא ב"ה ונ"ל דה"ק אם יש לו פת יאכל כאן ויברך מקודם ואחר האכיל' יברך שנית ובזה יוצא אליבא דכ"ע דלהרא"ש יצא בברכ' המזון שבאחרונ' ולהרמב"ם יצא בב"ה שבראשונ' וכיוצא בזה כת' בת"ח כלל ל' די"ג וא"ת להרא"ש הוי ב"ה בראשונ' ברכה לבטלה הא כבר הכריע הרב"י בסי' קע"ח כהרמב"ם אבל בדין זה לא הכריע:

(ד) מעט: אפי' לא אכל כאן כזית [ל"ח] ועמ"ש סי' ר':

(ה) רק שלא יהא רעב: דאם הוא רעב א"צ לאכול עוד דהא לא מהני לאכילה הראשונ':

באר היטב

עריכה

(ד) מעט: אפי' לא אכל כאן כזית ל"ח. ובהלק"ט ח"א סי' (קמ"ו) [קמ"ז] כ' דוקא כזית ע"ש.

(ה) רעב: דאם הוא רעב א"צ לאכול עוד דהא לא מהני לאכילה ראשונה. ובספר אליהו רבה מגיה בש"ע שלא יהיה רעב ושבע מאכילה ראשונה וכן הגירסא בלבוש ובראב"ן.

משנה ברורה

עריכה

(ח) יאכל במקום השני - ואפילו במזיד מהני האי תקנה שיאכל כאן פת דבר מועט וא"צ לברך תחלה ברכת המוציא ולא ברכת המזון על מה שכבר אכל ואחר אכילת פת שבכאן יברך בהמ"ז ויעלה להאכילה שאכל במקום אחר:

(ט) מעט - היינו אפילו פחות מכזית דמ"מ מצטרף זה לאכילה שאכל במקום הראשון. ודוקא אם במקום השני אכל ג"כ פת אבל פרפרת וכיסנין מצדד בפמ"ג דאפילו כזית לא מהני:

(י) רק שלא יהא רעב - דאם הוא רעב לא מהני מה שיאכל עתה דכבר הפסיד הבהמ"ז של אכילה ראשונה כמ"ש בס"ה ועתה הוא חיוב חדש וצריך לברך גם ברכת המוציא:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}