שולחן ערוך אורח חיים קפג ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

יתן היין לתוכו חי עד שמגיע לברכת הארץ ואז מוזגו להודיע שבח הארץ.

הגה: ויש אומרים דאם היין אינו חזק אין צריך למוזגו (טור), וכן נוהגין באלו הארצות. ויוציאנו מן החבית לשם ברכה (טור בשם רש"י). ונראה דלדידן שאין לנו הרבה יין, אין צריך רק לשפכו מן הקנקן ששומרים בו היין לשם ברכה וחבית לאו דוקא וכן נוהגין במדינות אלו. וכוס של ברכה ימלאנו שיהא מלא על כל גדותיו:

מפרשים

 

מגן אברהם

(ב) מוזגו:    כ' הרב"י שנוהגין כן במדינתו אף שאין היינות חזקים כי יש בזה סוד הקבלה ועוד טעמים אחרים ע"ש:

(ג) לשם ברכה:    כי חי פי' פרישק"ו בלע"ז, וז"ל רי"ו ויוציאנו מהחבית מיד סמוך לברכ' וא"כ לדידן נמי ישלח לחנוני לקנות סמוך לברכה כדי שיהיה חי:

(ד) מלא על כו':    דלא כי"מ עטור שלא יהא מלא כ"כ שיהיה למעלה בכוס עטר' סביביו:
 

באר היטב

(ב) ברכה:    כי חי פי' פרישק"ו. ולדידן ישלח לקנות מחנוני סמוך לברכה כדי שיהא חי. מ"א.
 

משנה ברורה

(ד) חי - פי' כמו שהוא בלי מזיגה אף שאין ראוי לשתותו כך כמות שהוא:

(ה) לברכת הארץ - פי' לתחלת ברכת הארץ:

(ו) שבח הארץ - שיינה חזק שצריך למוזגה במים ועיין בב"י שכתב דבמדינתו נהגו העולם למזוג במעט מים אף כשאין היינות חזקים ע"ש הטעם:

(ז) אינו צריך למוזגו - משום דראוי לשתותו כמות שהוא:

(ח) לשם ברכה - היינו שיוציאנו סמוך לברכה מן החבית לשם ברכה ולא יוציאנו מקודם וישתהא בכלי וזהו רק למצוה מן המובחר:

(ט) שיהא מלא וכו' - ואף שרגיל לישפך קצת עי"ז לארץ ויש שאין ממלאין אותו כ"כ מטעם זה ואפ"ה שם מלא עליו. ודע דמלא הוא רק למצוה לכתחלה ואינו מעכב אם אך יש בהיין שיעור רביעית וכמו שכתבתי בסימן רע"א במ"ב סקמ"ב עי"ש:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש