שולחן ערוך אורח חיים קעה ד


שולחן ערוך

אין לברך הטוב והמטיב אלא אם כן יש אחר עמו דהכי משמע הטוב לו והמטיב לחבירו והוא הדין אם אשתו ובניו עמו אבל אם הוא יחידי לא.

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(ד) אין לברך וכו':    כתב הל"ח מ"כ ראובן ושמעון שותין כל אחד מיינו ושוב נתן ראובן לשמעון כוסו לשתות צ"ע אם יברך כיון שגם ראובן נהנה ממנו או כיון שאין שינוי יין אלא לדידיה לא יברך עכ"ל כתו' במרדכי ס"פ הרואה וז"ל האלפסי פסק דהאכסנאי והאורח לא יברך הטוב והמטיב כי אין זה הטבה כיון שאינו שלו עכ"ל ופירש הרב"י דעתו שהאורח לא יברך רק הבע"ה והוא חולק עליו והב"ח פסק כמרדכי וכ"פ הש"ג פ' ע"פ ולענ"ד קשה למה נקט האכסנאי והאורח הל"ל האורח לחודי' ונ"ל דאכסנאי פי' הבע"ה כמ"ש התוס' פ"ב דע"א והרי"ף לשיטתיה אזיל דכת' הטור סי' רכ"א בשמו דאין מברך על הגשמים אא"כ יש לו שותף באותה שדה הא לא"ה מברך שהחיינו אף על גב דאחרים נהנים ג"כ מהגשמים מ"מ בעי' שיהיו הוא וחבירו שותפין באותו דבר ה"נ בעי' שיהיו שותפין ביין משא"כ באורח שאין לו חלק בו אף הבע"ה אינו מברך דהיאך יאמר המטיב לאחריני דליכא הטבה לאחריני שאינו שלו וכן משמע מלשון הגמרא דקאמר כגון דאיכא בני חבורה דשתי בהדיה משמע דוקא בני חבורה ואשתו ובניו נמי כיון שחייב במזונותיהן הוי כאלו יש בהם חלק בו כנ"ל ולכן יש להחמיר דהא פסק בסי' רכ"א כהרי"ף ע"ש (עמ"ש שם ס"ה) ובפרט בספק ברכות אף על גב דאפשר לומר כשנותן לו ה"ל כאלו יש לו חלק בו מ"מ יש להחמיר דמ"מ אותו כוס שהוא שותה אין לחבירו חלק בו משא"כ בשותפין דקיי"ל אין ברירה מ"מ נ"ל דאם הבע"ה נותן הקנקן על השלחן כמו שעושין בסעודות גדולות א"כ כולן שוין לטובה הוה כיש להן חלק בו ומברכין הטוב והמטיב ואם אין שותין כאחד רק כל אחד בחדר אחד פשיטא דאין לברך ומ"ש התוס' דף מ"ג דכשאמ' ליה ילדה אשתך זכר מברך הטוב והמטיב אף על פי שאין אשתו עמו היינו משום שהם שותפים בדבר א' דהיינו הבן משא"כ הכא דיין ששתה האי לא שתה האי לכן בעינן שישתו בחבורה א' רק שהתוס' מביאין ראיה מזה דמברך כל אחד לעצמו ע"ש:


(ה) הטוב לו:    ובתשב"ץ כ' שאם הוא שותה היין השני לבדו י"א שלא יברך וי"א שיברך ע"ש, ובמרדכי משמע דאינו מברך וכן עיקר:

באר היטב

(ה) עמו:    כתב הל"ח ראובן ושמעון ששותין כל אחד מיינו ושוב נתן ראובן לשמעון כוסו לשתות צ"ע אם יברך הטוב והמטיב כיון שאין שינוי יין אלא לשמעון עיין מ"א. ובתשובת גינת ורדים כלל א' סי' מ' כתב אפי' יש אחר עמו ולא שתה מן היין הראשון ואח"כ בא להם יין אחר ורוצים לשתות שניהם גם יחד מן היין הב' אין לו לברך הטוב והמטיב דמטיב לאחרינא ליכא כיון שלא שתה חבירו מן היין הראשון. אמנם אם גם עתה אחר שבא לפניהם יין אחר גמרו דעתם לשתות גם מן הראשון מברך הטוב והמטיב ע"ש שכתב דבזה נפשטה השאלה של הרב ל"ח. ובתשו' פרח שושן כלל ד' סי' י"ב האריך והעלה דבין אם שתו ראובן ושמעון מהיין הא' ומהיין הב' לא שתה אלא אחד מהם ובין אם הוא בהיפך בכולם יש להסתפק ע"ש. וספק ברכות להקל עיין מ"א ס"ק ה'.


(ו) לא:    כתב במרדכי ס"פ הרואה דהאכסנאי והאורח לא יברך הטוב והמטיב כי אין זה הטבה כיון שאינה שלו ע"כ. ופי' הב"י דעתו שהאורח לא יברך רק הבע"ה והוא חולק עליו למה לא יברך על מה שהזמין לו הקב"ה מיני יינות לשתות אעפ"י שאינו שלו ע"ש. והב"ח כתב דהמרדכי ס"ל שהאורח לא יברך אלא הבע"ה מברך והאורח יוצא בברכתו וכתב דהכי נקטינן וכ"פ הש"ג. והמ"א חולק וכתב דספק ברכות להקל ולא יברך לא האורח ולא הבע"ה כשאין בשלחן אחד מבני ביתו. ומ"מ כתב דאם הבעה"ב נותן הקנקן על השלחן כמו שעושין בסעודות גדולות כולן שווין לטובה ומברכין הטוב והמטיב. ואם אין שותין כאחד רק כל אחד בחדר אחר פשיטא דאין לברך ע"ש ובתשובת פרח שושן כלל א' סי' י"ב האריך והרבה להקשות על המ"א והעלה דהאורח יכול לברך הטוב והמטיב וכן בע"ה השותה עמו וכן ראיתי נוהגים בפני גדולי הדור לברך האורח הטוב והמטיב וכ"כ הרב אור חדש דף כ"ט ס"ק ח' ונתן טעם משום דהוי כאלו נותן לו היין המובא כולו במתנה וכדידיה דמי ע"ש. לכן כדי לצאת מספק כשנותן הבע"ה לאורח לברך י"ל האורח לבע"ה או הבע"ה לאורח דבזה שנותן לו לברך הוי היין כלו שלו כדי שיוכל לברך הטוב והמטיב אליבא דכ"ע. או יאמר שהמחצית היין יהיה שלו שאם נותן לו את כלו שוב לא יוכל בע"ה לברך עליו הטוב והמטיב עיין בפרח שושן סימן י"ב שם.


משנה ברורה

(טו) עמו - ושותה מאותו יין אבל אם אינו שותה אלא הוא לבדו או ששותה רק חבירו לבדו אין מברכין ע"ז ברכת הטוב גם בעינן דוקא שיהיה לחבירו שותפות באותו היין אבל אם הוא רק אורח בעלמא שבעה"ב נתן לו לשתות לא יכול לומר ברכת הטוב וכתב המ"א דגם הבעה"ב לא יכול לומר ברכה זו באופן זה אם לא שהבעה"ב העמיד הקנקן על השלחן לשתות מי שירצה הוי כשותפות ויכול אף האורח לברך ואשתו ובניו כיון שצריך לפרנסן הוי כאלו יש להם חלק בו. גם בעינן שישתו בחבורה ביחד ולא זה בחדר זה וזה בחדר זה. גם הסכימו כמה אחרונים שאין לברך ברכת הטוב אלא כששתו שניהם משתי היינות אבל אם שתו שניהם רק מיין הראשון ומיין השני שתה רק אחד או להיפך אין לברך. כתבו האחרונים בברכת הטוב יכול לברך בדיעבד אף שכבר שתה ונזכר כשהיין בפיו שבולעו ומברך אח"כ אבל אם נזכר אחר שכבר שתה אין כדאי לברך ומיהו כשיש עוד יין בקנקן לכו"ע יכול לברך דדמי למי ששכח לברך המוציא ונזכר קודם גמר סעודה [פמ"ג]:





▲ חזור לראש