שולחן ערוך אורח חיים קעג א

מים אמצעיים רשות והני מילי בין תבשיל לתבשיל אבל בין תבשיל לגבינה חובה. (עיין ביורה דעה סימן פ"ט)

מפרשים

מגן אברהם

דיני בשר וגבינה נתבארו ביורה דעה כי שם מקומם אך ראיתי שכ' הב"ח כאן וז"ל משמע דכשאין מכירים זא"ז יכולין לאכול על מפה א' ותימ' וכו' דנדבק בשר במקום גבינה יחד במפה כו' ול"נ דהכא מיירי במפה חדשה או שנתכבסה יפה וזה אוכל בקצהו וזה אוכל בקצה האחר דאין נוגעין זה בזה ופשוט הוא, עוד כ' כשמשים קערה של בשר על השלחן ואח"כ משים קדירה של חלב במקומה בולעת טעם הבשר הנבלע בשלחן וכו' ואוסרת כדי קליפה עכ"ל, לא קי"ל הכי כמ"ש ביורה דעה סוף סימן צ"ב דאין הבליעה הולכת מכלי אל כלי:

ויש נוהגים ליטול בין גבינה לדגים ויצא להם ממ"ש הב"י ביורה דעה סי' פ"ז דסכנה לאכול גבינה ודגים (כ"ה) וכבר כ' בד"מ שט"ס הוא שם בב"י וצ"ל דגים בבשר ע"ש וכ"כ האחרונים:

משנה ברורה

עריכה

(א) רשות - רצה נוטל רצה אינו נוטל:

(ב) עיין ביו"ד סימן פ"ט - ס"ג ושם נתבאר בהג"ה דלפי מנהגנו יש ליטול ידיו אפילו בין תבשיל של גבינה לתבשיל של בשר שאחריו אם נוגע בהם בידיו ואין לנו רשות אלא בששני התבשילין שוין:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}