שולחן ערוך אורח חיים קסב ט


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

כששופך מים ראשונים על ידיו צריך ליזהר שלא ישאר על ידו צרור או קיסם או שום דבר אחר שאין מים מטהרין אלא מים שעל גבי היד ולא המים שעל הצרור ואם שופך רביעית מים כאחת על ידו אינו צריך ליזהר בכך.

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(יז) או שום ד"א:    משמע שבא לכלול אפי' דבר שהוא מבריאת המים דלא כרשב"ג אבל בסי' ק"ס ס"י משמע דהלכה כרשב"ג (ב"י) וביורה דעה סי' ר"א סנ"ב פסק דאע"ג שמטבילין בו מ"מ ממעט בשפופר' הנוד ע"כ והתי"ט חלק עליו וכ' דלהרא"ש והטור אין מטבילין בו ואין נוטלין בו וממעט וגם טמא אם נמצא על היד ע"ש פ"ו דמקואות וליישב דעת הרב"י צ"ל דהא דמטבילין ביבחושין דוקא אם ריסקן דלא עדיף משלג ואפי' למאן דפליג בשלג מודה בהא דאם לא ריסקן לא מקרי טבילה כלל ולכן אם לא ריסקן ממעטין ואפשר דמטמאין היד ג"כ וה"ה שלג וברד כשלא ריסקן ונמצאין על היד דטמא וכן יש להורות:

באר היטב

(ח) ד"א:    וה"ה שלג וברד כשלא ריסקן ונמצא על היד דטמא. מ"א.


משנה ברורה

(סב) צריך ליזהר וכו':    ואם אינו נזהר ונמצא אחר הנטילה של השניים צרור או קיסם ידיו טמאות וצריך לנגבן ולחזור וליטול ראשונים ושניים כדין אך אם הסיר הצרור אחר מים הראשונים ושפך אח"כ השניים [או שבהדחת השניים הודחו הצרור והקיסם] יש לעיין בדבר דאולי מהני ומצאתי בפמ"ג ובביאורי הגאון מהר"מ בנעט על המרדכי שמסתפקים בזה ע"ש:

(סג) שלא ישאר וכו':    ואף כשהם רפויים וראוי לביאת מים תחתיהם דהפסול בזה לאו משום חציצה אלא כדמפרש:

(סד) או שום דבר אחר:    עיין במ"א וש"א דאפילו דבר שברייתו מן המים כגון יבחושין אדומים או שלג וברד כשלא ריסקן דינם כצרור וקיסם אמנם הפמ"ג מסתפק לענין שלג וברד שלא לפסול אם נמצא על ידו אחר הנטילה ועיין בבה"ל מה שכתבנו בזה. ודע דלדידן דרגילין ליטול ברביעית על כל יד ויד לית לן נפקותא בכל זה וכדלקמיה:

(סה) שאין מים מטהרין וכו':    ר"ל דטעם הפסול בזה הוא משום שמים שעל הצרור נטמאו מחמת ידיו וחוזרין ומטמאין הידים והמים השניים ששופך לא מהני דאינם מטהרין אלא המים שעל היד ולא שעל הצרור:

(סו) ואם שופך רביעית וכו':    כנ"ל בס"ח:

ביאור הלכה

(*) או שום דבר אחר:    עיין במ"ב במה שכתבנו בשם הפמ"ג והוא מצדד כן ע"פ דעת הט"ז בסוף סימן קנ"ט דמתיר לטבול בהם לכתחלה אף בלא ריסקן. והנה הלא קי"ל לעיל דכל ספק בנט"י טהור ובפרט דבשעת הדחק נקטינן כן להלכה בסימן ק"ס סי"ב ע"ש במ"ב ומהגר"א משמע דאף לכתחלה מותר לטבול בהם ידיו כהט"ז וכמבואר דעתו ביורה דעה סימן ר"א דמצדד כן אף לענין טבילת נדה וכן לעיל בסימן ק"ס עי"ש ובפרט דלהרמב"ם דמפרש הטעם משום חציצה לית ליה כלל האי סברא דר"ש והרא"ש ועל כן נראה דבזה שנמצא אח"כ על ידו אין לפסול הנטילה לחשוב אותם לד"א. ומ"מ לכתחלה טוב יותר אם יש לו מים שמעורב בברד שיטול רביעית על כל יד ויד ובזה שוב אין שום חשש כלל כמו שכתב המחבר:.



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש