שולחן ערוך אורח חיים קמד ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

נוהגין בשבת שיש בו חתן לומר אחר הפטרת (יש אומרים שהוא מלשון אין מפטירין אחר הפסח שענינו סילוק, כלומר סילוק תפלת שחרית) השבוע שנים או שלשה פסוקים מהפטורת שוש אשיש וכשחל ראש חודש בשבת וביום א', אחר שמפטירין ההפטרה בשבת אומרים פסוק ראשון ופסוק אחרון מהפטרת ויאמר לו יהונתן מחר חודש ואין למחות בידם. (ועיין לקמן סימן תכ"ה סעיף ב' וסוף סימן תכ"ח האיך נוהגין):

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(ה) שיש בו חתן:    ובכ"ה סי' שפ"ב /רפ"א/ האריך במנהגם שמוציאין לחתן ספר שני וקורא ואברהם זקן וגו' עד ולקחת אשה לבני משם מיהו אם הוא יום שבלא"ה מוציאין ב' ספרים קורא אותה בס"ת השני ואין מוציאין ס"ת שלישית וגם מנהגם לתרגם הפ' הנ"ל ואפי' ש"ץ יכול לתרגמה ודוקא הנושא בתולה אבל לנושא אלמנה אין קורין:

באר היטב

משנה ברורה

(י) נוהגין וכו' - וטעם המנהג אף דכמה פעמים מתרמי שהוא מנביא לנביא משום דבימי התלמוד היו כל הספרים נכתבין בגליון והיו צריכין לשהות בגלילה אבל לדידן שההפטרות נכתבין בקונטרסים או בחומשין הלא יכול לעשות סימן שימצא מהר:

(יא) אומרים פסוק ראשון וכו' - לזכר שלמחר הוא ר"ח:

(יב) וע"ל סי' תכ"ה - היינו דשם נתבאר דכהיום אין נוהגין לדלג מנביא לנביא כלל:

ביאור הלכה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן