שולחן ערוך אורח חיים קלט ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

נהגו לכסות הכתב בסודר בין גברא לגברא. (ובמדינות אלו נהגו שיהא מגוללת בין גברא לגברא, וכן עיקר):

מפרשים

 

נהגו לכסות כו'. פי' והיא פתוח' וכתב ע"ז רמ"א שבמדינו' אלו נהגו שהיא מגוללת כו' פי' וא"צ כיסוי בסודר ואותן הנוהגים לגוללה בין גברא לגברא ואח"כ מניחין עליה כיסוי היא טירחא יתירא ואין לעשות טירחא דהא משום טירחא חולק ר"י על ר"מ אבל מה שנהגו לכסות בשעה שאומר הש"ץ קדיש הוא שפיר דאז מסתלק מן הקריאה ואף כשאומר מפטיר חוזר ופותח מ"מ כיון שהמפטיר הוא קורא בתורה הוא רק מטעם כבוד התורה כדלקמן ע"כ מראין שיש חילוק בין שאר קוראים להמפטיר הקורא כנ"ל:


 

(ט) נהגו לכסות:    אף על פי שמן הדין להיות מגוללת מ"מ נהגו להיות פתוחה ומכסין בסודר קודם הברכה אחרונ' כמ"ש ס"ד:
 

(ח) מגוללת:    ואותן הנוהגים לגללה בין גברא לגברא ואח"כ מניחין עליה כיסוי היא טירחא יתירא אבל מה שנוהגין לכסותה בשעה שאומר הש"ץ קדיש הוא שפיר דאז מסתלק מן הקריאה. ט"ז.
 

(כ) נהגו לכסות - אע"פ שמן הדין צריכה להיות מגוללת כמ"ש ס"ד מ"מ נהגו להיות פתוחה ובמקום גלילה מכסין בסודר קודם ברכה אחרונה:

(כא) נהגו שיהא מגוללת - ולא סגי בכיסוי בעלמא וכתב הט"ז דלפי מנהג זה שוב א"צ כיסוי והכיסוי הוי טרחא יתירא ורק בעת שאומרים קדיש אחר הקריאה שפיר יש לכסות דאז מסתלק מן הקריאה וה"ה כל מקום שיש זמן ארוך כגון שמזמרין לחתן או שמאריכין במי שמברך אז מכסין בסודר [אחרונים]:

(כב) בין גברא לגברא - והטעם שאין להניחה פתוחה שאין כבוד לתורה שתהא פתוחה ותמתין עד שיבוא אחר:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש