שולחן ערוך אורח חיים קט ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · קט · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
אם מתחיל להתפלל עם שליח ציבור כשיגיע עם שליח ציבור לנקדישך יאמר עמו מלה במלה כל הקדושה כמו שהוא אומר וכן יאמר עמו מלה במלה ברכת האל הקדוש וברכת שומע תפלה וגם יכוין כשיגיע שליח ציבור למודים יגיע גם הוא למודים או להטוב שמך ולך נאה להודות כדי שישחה עם השליח ציבור במודים.
- הגה: אבל לכתחלה לא יתחיל עד אחר שאמר קדושה והאל הקדוש אלא שאם הוצרך להתחיל מכח שהשעה עוברת או כדי לסמוך גאולה לתפילה דינא הכי (טור ודברי עצמו):
מפרשים
מגן אברהם
(ז) מלה במלה: פי' שיאמר עמו נקדש לדור ודור וכו' עד האל הקדוש ואח"כ יתפלל בפ"ע אם יוכל לסיים קודם שיגיע ש"ץ לסיום שומע תפלה [כ"מ בת"ה ור"ל חביב סי' ס"ו] ובת"צ לא יאמר עם הש"ץ עננו ברכה בפ"ע אלא בש"ת כיחיד (מט"מ מהרי"ל הגמ"נ):
(ח) ברכת האל כו': פי' יכוין שיסיים שתי ברכות אלו עם הש"ץ ואז לא יכוין לענות אמנים אלו כמ"ש סי' נ"ט ס"ד דבמקום דאפשר לתקן מודה הרב"י דמתקנין כל מה דאפשר עס"א:
(ט) לא יתחיל: דצריך לשתוק ולשמוע כמ"ש ריש סימן קכ"ה [ד"מ]:
באר היטב
(ה) במלה: פי' שיאמר עמו נקדש לדור ודור וכו' עד האל הקדוש ואח"כ אם רצה יתפלל בפ"ע אם יכול לסיים קודם שיגיע ש"צ לסיום שומע תפלה. כ"מ בת"ה ור"ל חביב. ובת"צ לא יאמר עם הש"ץ עננו ברכה בפ"ע אלא בש"ת כיחיד. מט"מ ומהרי"ל מ"א.
(ו) תפלה: פי' שיכוין שיסיים שתי ברכות אלו עם הש"ץ עמ"א.
(ז) יתחיל וכו': כתב המ"א ונ"ל דה"ה לברכו. דהא אין היחיד אומר ברכו ואם כבר שמע קדושה או ברכו או יודע שישמע אח"כ א"צ להמתין מיהו לקדיש צריך להמתין דהא א"ל קצבה ואפשר דהקדישים מעלינו ואילך אינו בכלל זה. מ"א.
משנה ברורה
(יא) מלה במלה - פי' שיאמר עמו נקדש לדור ודור וכו' עד האל הקדוש ואח"כ יתפלל בפ"ע אם יוכל לסיים קודם שיגיע ש"ץ לסיום שומע תפלה. ובת"צ לא יאמר עם הש"ץ ענינו ברכה בפני עצמה ואפילו במנחה אלא בש"ת כיחיד:
(יב) ברכת האל וכו' - פי' יכוין בשתי הברכות אלו לסיים עם הש"ץ ביחד ואז א"צ תו לעניית אלו האמנים כמו הש"ץ בעצמו:
(יג) וגם יכוין וכו' - עיין לעיל בסקי"א ובספר מגן גבורים כתב דטוב יותר להתפלל מלה במלה לקיים שחיה ואמנים משימהר להתפלל עד שלא יגיע ש"ץ למודים וכן משמע בספר אליהו רבא:
(יד) אבל לכתחילה וכו' - ובספר א"ר האריך מכמה פוסקים דאפילו לכתחילה מותר להתחיל עם הש"ץ בשוה ועיין ח"א שמשמע מיניה דעכ"פ בשחרית בודאי יש להקל בזה כדי שלא יצטרך להמתין כ"כ בשירה חדשה ע"ש. ואפילו במנחה יש להקל בזה ע"י צורך קצת כ"כ בספר מאמר מרדכי וכעין זה כתב בספר מגן גבורים וז"ל מי שאינו יוכל לשער שיבוא עם הש"ץ למודים אם יתחיל אחר קדושה ושמא יתבלבל עי"ז יכול להתחיל עם הש"ץ ויאמר עמו הקדושה וכל התפילה מלה במלה עכ"ל:
ביאור הלכה
(*) אם מתחיל להתפלל וכו': עיין מה שכתבנו במ"ב סקי"ד בשם א"ר דס"ל דזה מותר אפילו לכתחלה אך אם עמד להתפלל מקודם הש"ץ ומתוך כונתו המרובה או מאיזה סיבה הגיע לקדושה עם הש"ץ או להיפך שהתחיל אחר שהתחיל הש"ץ ומחמת שהאריך הש"ץ הגיע לקדושה משמע מיניה שם דזה גם לדידיה אינו מותר רק דיעבד ונ"ל דה"ה כשאין לו עצה אחרת לשמיעת הקדושה:
(*) אבל לכתחלה וכו': עיין במגן אברהם הטעם דצריך לשתוק ולשמוע כמש"כ בריש סימן קכ"ה ר"ל ואיך יאמר בעצמו נקדש ולפ"ז לדידן דנהגינן בלא"ה כהט"ז לקמן בסימן קכ"ה לאמר נקדש א"כ תו לא שייך להחמיר בזה אך באמת עיקר הדין דלא כט"ז כמו שכתבנו שם: