שולחן ערוך אורח חיים קטז א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

רפאנו ה' ונרפא אף על גב דהכתוב ליחיד אין מכנין אותו לרבים הני מילי בזמן שמתכוין לקרות אבל כשאומר אותו דרך תפלה ובקשה מותר. ומכל מקום אם אומר מזמור שלם אסור לשנות מלשון יחיד לרבים או להיפך (טור והרא"ש פרק הקורא עומד בשם הר"י):

מפרשים

 

דרך תפלה ובקשה. כ"כ הטור בשם הרמ"ה אח"כ כ' והרר"י כתב דוקא כשקורא כל המזמור שלם כו' וכמו שהעתיק רמ"א ונ"ל שיש נ"מ בין הני תירוצי' לענין הפ' שאומרים בהבדלה עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה אם ירצה לשנות ולומר ויהי לנו לישועה דלתי' הרמ"ה אסור כיון שפסוק זה אינו לשון בקשה שהרי הוא לשון עבר כמשמעות לשון ויהי ולתי' הרר"י מותר כיון דאינו אלא פסוק א'. ומדברי רמ"א משמע דאין כאן פלוגתא והנלע"ד כתבתי:
 

(א) ונרפא:    ולא יאמר רפאנו ה' אלהינו ונרפא גם לא יאמר ראה נא בענינו רק ראה בענינו רש"ל וכנה"ג ופר"ח. אבל המ"א כתב שאין לזוז מן המנהג שאומרים ראה נא בענינו ושכן הוא במגלה עמוקות.
 

(א) רפאנו ד':    ולא יאמר רפאנו ד' אלהינו ונרפא כי לישנא דקרא הוא כך רפאני ד' וארפא. צריך לומר חולי בציר"י הלמ"ד. י"א שלא יאמר ראה נא בענינו רק ראה בענינו אבל המ"א וא"ר ושארי גדולים כתבו שאין לזוז מן המנהג שאומרים ראה נא בענינו:

(ב) אין מכנין וכו':    וה"ה שאר שינוי כגון מן מדבר בעדו למדבר בנוכח:

(ג) דרך תפלה וכו':    ויכול להתפלל על חולים ברפאנו ויאמר רפא נא פב"פ רפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל וה"מ שלא בפניו אבל בפניו א"צ להזכיר שמו:

(ד) אסור וכו':    ר"ל אפילו אם אמרו דרך תפילה וכשאינו אומרו דרך תפילה גם להג"ה אסור אפילו פסוק אחד:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש