שולחן ערוך אורח חיים ערה ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

במדורה אפילו עשרה אין קורין משום דהואיל ויושבים רחוקים זה מזה ועוד שזנבות האודים סמוכים להם אין זה מכיר כשבא חבירו להבעיר ולחתות:

מפרשים

 

(ו) ועוד שזנבות האודים כו'. אין זה מכיר כו' לפי זה אם יושבים סמוכים זה לזה שרי אבל בטור כתוב שבקל יכול להטות קודם שירגיש בו חבירו משמע דסמוכים לא מהני. ונראה שגם לזה נתכוין כאן במ"ש אין זה מכיר כו' פי' שאינו יכול להכיר כ"כ במהירות ונ"ל מטעם זה דאע"פ שמותר להתחמם נגד המדורה כדאיתא ס"ס רע"ו מ"מ אין לישב בסמוך אצל זנבות האודים כי יש לחוש שיגע בהם כדי שיבעירו היטב כדרך שעושין במדורה שמהפכין בזנבות אודים כדי שלא תכבה המדורה והוה ממש כמו חשש דכאן לענין אם רוצה לקרות לאור המדורה וחד ענינא הם כנלע"ד: וא"ל ממ"ש הרוקח הביאו ב"י בסי' רע"ו אין לישב אצל האש שתיקן העכו"ם פן יבעיר או יחתה כו' משמע אבל לא חיישינן שמא יבעיר הישראל התם רבותא קמ"ל דאע"ג דהישראל לא יבעיר. כי ירא מפני העכו"ם אפ"ה חיישינן מצד העכו"ם:


 

(ז) ולחתות:    מטעם זה נ"ל אע"פ שמותר להתחמם נגד המדורה כמ"ש סוף סימן רע"ו מ"מ אין לישב בסמוך כמש"ל סי' רנ"ה ס"ק ג' ע"ש.
 

(יג) אין קורין - ר"ל אפילו בענין אחד דלאור הנר שרי ועיין בע"ת דאם ביקש לאחד שיתן דעתו עליו שלא יחתה דמותר והביאו הא"ר:

(יד) להבעיר ולחתות - כתב הט"ז נ"ל דאע"פ שמותר להתחמם נגד המדורה כדאיתא סוף סי' רע"ו מ"מ אין לישב בסמוך אצל זנבות האודים כי יש לחוש שיגע בהם כדי שיבערו היטב כדרך שמהפכין בזנבות האודים ויש שכתבו דלא חיישינן שיבוא לזה:
 

(*) במדורה וכו':    ולא דמי להא דמקילינן לעיל בסימן רנ"ה ס"א לענין להשתמש נגד המדורה דמותר אפילו נעשית המדורה מדברים שאין עושין מהן פתילה בשבת ומטעם דכל עץ מבעיר חברו ולא צריך לחתויי הכא לענין קריאה דצריך עיונא טפי אדרבה מדורה חמיר יותר שחבירו לא יראה להזכירו בבואו לחתות:.

(*) דהואיל ויושבין רחוקין:    לכאורה ע"כ דקורין בב' ספרים וא"כ אפילו לאור הנר אסור וכנ"ל בהג"ה וי"ל דטעם זה קאי אליבא דפוסקים המקילין בענין אחד אפילו בשני ספרים וקמ"ל דבמדורה אסור וטעם השני שכתב ועוד שזנבות וכו' קאי אליבא דכ"ע ור"ל דע"כ אפילו הם סמוכין זה לזה וקורין בענין אחד ובספר אחד ג"כ אסור [ע"ת]:.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש