שולחן ערוך אורח חיים עה ג

יש ליזהר משמיעת קול זמר אשה בשעת קריאת שמע.

הגה: ואפילו באשתו. אבל קול הרגיל בו אינו ערוה (בית יוסף בשם אהל מועד והגהות מיימוני):

מפרשים

מגן אברהם

עריכה

(ו) זמר אשה: אפי' פנויה (ב"ש) וע' באבן העזר סימן כ"א דקול זמר א"א לעולם אסור לשמוע אבל קול דבור' שרי (ל"ח):

באר היטב

עריכה

(ט) אשה: אפי' פנויה ובאבן העזר סי' כ"א משמע דקול זמר א"א לעולם אסור לשמוע אבל קול דבורה שרי. עמ"א ובב"ח וביד אהרן.

משנה ברורה

עריכה

(טז) יש ליזהר וכו' ובדיעבד אם קרא חוזר וקורא בלא הברכות עיין בביאור הגר"א ופמ"ג:

(יז) זמר אשה אפילו פנויה אבל שלא בשעת ק"ש שרי אך שלא יכוין להנות מזה כדי שלא יבוא לידי הרהור וזמר אשת איש וכן כל העריות לעולם אסור לשמוע וכן פנויה שהיא נדה מכלל עריות היא ובתולות דידן כולם בחזקת נדות הן משיגיע להן זמן וסת. וקול זמר פנויה נכרית היא ג"כ בכלל ערוה ואסור לשמוע בין כהן ובין ישראל. ומ"מ אם הוא בדרך בין העכו"ם או בעיר והוא אנוס שא"א לו למחות כיון דלא מצינו דמקרי ערוה מדאוריית' מותר לקרות ולברך דאל"כ כיון שאנו שרויין בין העכו"ם נתבטל מתורה ותפלה וע"ז נאמר עת לעשות לד' הפרו תורתך אך יתאמץ לבו לכוין להקדושה שהוא עוסק ולא יתן לבו לקול הזמר:

(יח) הרגיל בו ר"ל כיון שרגיל בו לא יבוא לידי הרהור ואפילו מא"א ואפ"ה אסור לכוין להנות מדיבורה שהרי אפילו בבגדיה אסור להסתכל להנות:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}