פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים סט א

שולחן ערוך

אם יש בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו ביחיד ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה יוצר אור ולא יותר וזה נקרא פורס על שמע לשון חתיכה פרוסה שאין אומרים אלא קצת ממנה.

הגה: ועכשיו לא נהגו לומר כל ברכת יוצר אור אלא אומרים קדיש וברכו והם עונים אחריו ברוך ה' וכו'. יש אומרים שפורסין בקריאת שמע של ערבית כמו בשחרית (כל בו ובית יוסף בשם הר"ן) ולא נהגו כן משום דליכא קדיש קודם ברכו של ערבית.

לאחר שסיימו ברכת יוצר אור אומר אבות וגבורות וקדושה ואתה קדוש וזה נקרא עובר לפני התיבה ואין עושין דברים אלו בפחות מי' משום דהוי דברים שבקדושה וצריך לחזור אחר ו' שלא שמעו דהיינו רוב העשרה ואם אינם נמצאים אפילו בשביל אחד שלא שמע אומרים ואפילו מי ששמע יכול לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה בשביל אותו שלא שמע ומכל מקום אם אותו שלא שמע בקי לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה מוטב שיפרוס ויעבור לפני התיבה הוא משיפרוס ויעבור לפני התיבה אחר שכבר שמע.

הגה: ומי שעובר לפני התיבה ואמר ג' הברכות הראשונות ישלים כל התפלה ולא יפסיק אף על פי שכבר התפלל אבל האחרים יכולין להפסיק אחר כך וכל שכן שאם לא התפלל הפורס והעובר לפני התיבה תחלה שישלים תפלתו אף על פי שיצטרך לקרות אחר כך קריאת שמע ולא יסמוך גאולה לתפלה (בית יוסף בשם מהרי"א). ואסור להפסיק בדברים אלו בין גאולה לתפלה או בקריאת שמע וברכותיה ולכן אסור לשליח ציבור להפסיק בין קריאת שמע לתפלה או בקריאת שמע וברכותיה כדי לפרוס על שמע לאותן הבאים לבית הכנסת לאחר שהתפללו הקהל קדיש וברכו והתחיל בברכת יוצר אור אבל בברכת ערבית שהיא רשות יכול להפסיק להוציא אחרים ידי חובתם. ומכל מקום איש אחר יכול לפרוס על שמע או להתפלל בעשרה כל התפלה אפילו באותו בית הכנסת שכבר התפללו להוציא אחרים ידי חובתם רק שלא יעמוד החזן השני במקום שעמד הראשון דזהו נראה גנאי לראשונים דהוי כאלו לא יצאו בראשונה ידי חובתם (תשובת מהר"י מינץ סימן ט"ו). ונראה לי דוקא שעדיין הראשונים בבית הכנסת אלא שהשלימו סדרם אבל אם יצאו הראשונים יוכל לעמוד החזן אף במקום שעמד הראשון:

מפרשים

מגן אברהם

כתב הרמ"ע סי' פ"ד דרבנן קשישי לא הנהיגו כלום בבה"כ מפני המחלוקת אלא כה משפט' ביני עמודי היכי דיתבי וגרסי שבשביל י' הראשונים וכל הנמצא אתם בשעת ברכה ראשונה של ברכת יוצר אור שוב א"א ברכו אף אם היה א' מהם שלא התפלל עם הצבור אלא האריך בסדר התמיד ופסוקי דזמרה ומבעי ליה למימר יוצר אור באפי' נפשיה ואי איכא עשרה דאזדמין גביה שרי ליה למפתח ברכו אף על פי ששמע וענה בתחלה איברא דלאו שפיר עביד דניחא טפי לצלוליי בהדי צבור' מיהו כיון שהוא סומך ברכו ליוצר אור שפיר דמי ובשביל יחיד שלא שמע ברכו כלל ה"נ שהתירו לו' ברכו בשבילו אפי' בלא סמיכות יוצר אור אבל אם שמע מא' מן העולין לקרות בתורה דיו ואין חוזרין בשבילו אלא היכא דלא בריך על שמע כדאמרן ובכל גווני שרי לי' למפתח ברכו איהו לנפשיה ובלבד בצבור או אחרינא בגיניה עכ"ל, והרב"י כ' בשם מהרי"א שיש ליזהר שלא יאמר ברכו אם לא יהיה שם אפילו יחיד שרוצה לברך על שמע שאל"כ יהיה נראי' ח"ו שש"ץ אומר להם ברכו ואין בהם גם אחד שיברך עכ"ל וכתוב בד"מ ע"ז וצ"ע דא"כ אסור לאותו שלא שמע ברכו לפרוס שמע שהרי אין אחד מהשומעים שיאמר ברכות ק"ש עכ"ל ולא הבינותי דהא לסברתם אף על פי שכל אחד אומר בפ"ע ברכות ק"ש חוזרים ואומרי' ברכה ראשונה שלא יהא נראה ככופר וז"ש מהרי"א שאם אין בהם א' שרוצה לברך על שמע כגון שרוצים ללכת לדרכם לא יפרסו שמע כלל:


(א) ועכשיו לא נהגו כו':    דכיון שאומרים ברוך ה' הל"ו תו לא מחזי ככופר מידי דהוה אברכת התורה (ד"מ):


(ב) כמו בשחרית:    ולהרב"י צ"ל גם ברכה ראשונה:


(ג) דליכא קדיש:    ומשום ברכו לחודי' לא קפדינן כ"כ:


(ד) וקדושה:    וה"ה שמתפללין כל התפלה בשביל א' שלא התפלל (ד"מ ב"י פסקי רקנ"ט בשם שאלתות וד"מ ואגוד' והג"מ פ"ח וכ"כ הרמב"ם וסמ"ק דלא כר"י מינץ) מיהו נ"ל דאם אין שם ו' שלא התפללו לא יתפלל הש"צ בלחש רק יתחיל מיד בקול רם דהא עיקר הכוונה משום קדוש', וכתב בכ"ה בשם רדב"ז ח"א סי' רמ"א שאם כולם התפללו ביחיד ולא שמעו קדיש וקדושה אין חוזרין ומתפללים לצאת ידי קדיש וקדושה, כתוב בל"ח ה"ה בלימוד אפי' ב' וג' לומדים אומרים קדיש כשיש שם י' עכ"ל דאם לא היו שם י' בשעת הלימוד אף על פי שבאו אח"כ לב"ה א"א קדיש כמ"ש סימן רל"ד, כ' הב"ח המנהג מי שלא שמע ברכו הולך לפתח בה"כ ששם פורסין שמע ובלבד שיזהר שלא יעבור נגד המתפללין כמ"ש סימן ק"ב ס"ד:


(ה) מוטב שיפרוס וכו':    עיין סימן רע"ג ס"ד ועכשיו נהגו שלעולם האבילים פורסים שמע אפי' שמעו ויש אחר שלא שמע ואינו נכון:


(ו) ולא יסמוך כו':    מ"מ לכתחלה לא יעשה כן אלא יתפלל כסדר ויסמוך גאולה לתפלה ואח"כ יפרוס שמע אם יהיו י' ועיין ב"י בשם מהרי"א שמסתפק בזה לכן נ"ל להחמיר עיין ססי' פ"ט:


(ז) והתחיל כו':    אבל אם לא התחיל חוזר ואומר ברכו לאותם שבאו לבה"כ (ב"י לובש):


(ח) יכול להפסיק בין גאולה לתפלה:    דבלאו הכי מפסיקין בפסוקים אבל באמצע ברכות לא יפסיק:


(ט) יוכל לעמוד החזן:    אפי' החזן הראשון (לבוש) וכתב בס' משפטי שמואל שאם הוציאו הראשונים ס"ת וקראו בה אין לשניים להוציא ס"ת פעם אחרת ולקרו' בה:

באר היטב

(א) ברוך ה' וכו':    ואם לא שמע ברכו רק שמע הקהל עונים עונה אמן ע"ל סי' נ"ז ס"ק א'.


(ב) שמע:    ואם שמע מהקורא בתורה דיו ואין חוזרין בשבילו עמ"א. וה"ה שמתפללין כל התפלה בשביל אחד שלא התפלל. ב"י ד"מ. וכ' המ"א מיהו נ"ל דאם אין שם י' שלא התפללו לא יתפלל הש"ץ בלחש רק יתחיל מיד בקול רם דהא עיקר הכוונה משום קדושה: (וכתב מ"א בסי' (ע"ד) [נ"ד] שאם פורסין אחר קדיש בתרא יאמר מקצת פסוקים קודם פריסת שמע שלעולם אין אומרים קדיש אלא אחר פסקים או אחר תפלת י"ח).


(ג) ויעבור:    ועכשיו נוהגין שהאבלים פורסים על שמע אפילו שמע ויש אחד שלא שמע ואינו נכון. מ"א.


(ד) תחלה:    שישלים תפילתו ר"ל דכ"ש הוא דלא יפסיק הפורס והעובר לפני התיבה אם לא התפלל תחלה אע"פ שיצטרך לקרות אח"כ ק"ש ולא יסמוך גאולה לתפלה והמ"א כ' דלכתחילה לא יעשה כן אלא יתפלל כסדר ויסמוך גאולה לתפלה ואח"כ יפרוס שמע.


(ה) אור:    אם לא התחיל חוזר ואומר ברכו לאותם שבאו לבה"כ. ב"י לבוש.


(ו) להפסיק:    בין גאולה לתפלה דבלא"ה מפסיקים בפסוקים אבל באמצע ברכות לא יפסיק. מ"א.


(ז) הראשון:    אפי' חזן הראשון. לבוש. כ' במשפטי שמואל שאם הראשונים הוציאו ס"ת וקראו בה אין לשניים להוציא ס"ת פעם אחרת ולקרות בה.


משנה ברורה

ענין פריסת שמע מקומות מקומות יש. יש מקומות שנוהגין שפורסין על שמע [פריסת שמע נקרא אמירת הברכו שאנו אומרין] בשביל המתאחרין לבוא לבהכ"נ אחר גמר סיום תפלת י"ח בלחש. ויש מקומות שנוהגין שפורס הש"ץ על שמע בשביל המתאחרין אחר קדיש בתרא ועיין לעיל בסימן נ"ד במ"א שמצריך לאלו הנוהגין אחר קדיש בתרא לומר מתחלה קצת פסוקים אם רוצים לומר קדיש וברכו. ועיין לקמן בסימן קל"ג בב"י דמוכח דמנהגם הוא דאף אם אירע שלא בא אדם לבה"כ אחר ברכו אעפ"כ אין מדקדקין בכך לבד משבתות ויו"ט כדאיתא שם ומ"מ אין לבטל מנהגם בבה"כ מפני המחלוקת אבל במקום שאין לחוש למחלוקת יש לנהוג שלא יאמר הש"ץ ברכו אא"כ בא אחד אחר ברכו ולא שמע כלל באותו יום ואף שכבר אמר יוצר אור מותר ג"כ לומר בשבילו אע"פ שלא יסמוך אליה יוצר אור וכן מי שכבר שמע ברכו קודם התפלה ועתה מתפלל ביחידות והגיע לברכו ונזדמן לו עשרה אנשים שכבר שמעו ברכו אעפ"כ מותר לפרוס על שמע ולומר ברכו הוא או אחר בשבילו כיון דיאמר מיד אח"כ ברכת יוצר אור אבל אם תרתי לגריעותא דהיינו שכבר שמע ברכו או ששמע מהעולים בתורה שאמרו ברכו וגם הוא עתה אינו עומד קודם יוצר אור אינו יכול עוד לפרוס על שמע ולומר ברכו הוא או אחר בשבילו:


(א) כל אחד — והרדב"ז בסימן רמ"א ח"ד פליג ע"ז וז"ל אם התפללו בעשרה כ"א ביחידי פרח מינייהו קדיש וקדושה כדאמרינן גבי ברכת המזון [לקמן בסימן קצ"ד סעיף א'] וכיון דפרח מינייהו אע"ג שאח"כ נתחברו עשרה אינם יכולים לחזור ולהתפלל בקדיש וקדושה ואם חזרו והתפללו הוי ברכה לבטלה עי"ש והובא דבריו בקיצור במ"א ובספר מגן גיבורים ובח"א הביאו דבריו להלכה. ובתשובת הרמ"ע סימן פ"ד ובדרך החיים בדיני ברכו אות ג' משמע דפוסק כהשו"ע אכן בתשובת ח"ס חא"ח סימן י"ז כתב דכן עמא דבר כהרדב"ז. אכן גם להרדב"ז אם יש אחד מהם שלא התפלל עדיין יכול לפרוס על שמע וגם לירד לפני התיבה אך לא יתפלל מתחלה התפלה בלחש רק יתפלל תיכף התפלה בקול רם דבכה"ג לא שייך פרח חובת תפלה מינייהו דהרי בשביל עצמו אומר וכ"כ המגן גבורים בסימן קכ"ד וה"ה דאחד מאותם שכבר יצאו יכול לפרוס על שמע ולירד לפני התיבה בשבילו וכדלקמיה בשו"ע דכיון דיש עכ"פ אחד שלא יצא עדיין ידי תפלה כל ישראל ערבים זה בזה [הרדב"ז שם]:


(ב) ואומר קדיש — עיין לעיל בסימן נ"ד בהג"ה דצריך לומר מתחלה קצת פסוקים:


(ג) יוצר אור — אף דבזמנינו כולם בקיאין וא"צ לברכת המברך שיוציאן בהברכה וכ"ש לפי מה דאיירי המחבר שכבר בירכו כולם כ"א בפני עצמו מ"מ ס"ל להמחבר דאומר יוצר אור משום שלא יהיו נראין ככופרין ח"ו שהוא אומר להם שיברכו ואין אחד מהם שיברך לכך אומר יוצר אור ובקול רם והאחרים שומעים והשומע כעונה:


(ד) ועכשיו וכו' — סבירא לן דכיון שעונים ברוך ד' המבורך לע"ו תו לא מחזי ככופר מידי דהוי אברכת התורה ועיין בא"ר ובמגן גיבורים שהסכימו ג"כ לזה:


(ה) כמו בשחרית — ר"ל אף אם כולם כבר התפללו כל אחד בפני עצמו:


(ו) ולא נהגו כן — כתב הפמ"ג נראה ודאי אם יש אחד שלא התפלל עדיין מעריב יכול לעמוד בפני העמוד עם ט' שהתפללו ויאמר ברכו בקול רם וגם יאמר הברכה ראשונה בקול רם ויוצא אף להמחבר ואפשר דיוכל לומר ג"כ הקדיש שקודם ש"ע עכ"ל:


(ז) דליכא קדיש — ומשום ברכו לחודיה לא קפדינן כ"כ ואע"ג דבקצת מקומות אומרים ג' פסוקים וקדיש קודם ברכו בערבית זהו רק מנהג בעלמא ולא קפדינן בהאי קדיש משא"כ קדיש שאחר ישתבח שחרית שהוא מנהג קדמונים קפדינן טפי:


(ח) וקדושה וכו' — עיין בהג"ה בסמוך שמסיים כל התפלה ג"כ ועיין לעיל בסק"א דדעת הרדב"ז דאין לנהוג דין עובר לפני התיבה אא"כ יש בהם עכ"פ אחד שלא התפלל עדיין וכתב המ"א מיהו נ"ל דאם אין שם ששה שלא התפללו לא יתפלל הש"ץ בלחש רק יתחיל מיד בקול רם דהא עיקר הכונה בהחזרה בזה הוא רק משום קדושה ויאמר הג' ראשונות בקול רם והשאר בלחש אבל כשיש רוב מנין הם כמו צבור גמור ועיין בבה"ל:


(ט) נקרא עובר וכו' — ואין זה מצוי כהיום משום דרגילין לפרוס על שמע בשביל המתאחרין לבוא אחר גמר סיום שמנה עשרה בלחש קודם שמתחיל הש"ץ התפלה בקול רם ויוצאין על ידו ענין הקדושה [וצריכין ליזהר בעת שמקבצין אז בפתח בהכ"נ לפרוס על שמע שלא יעברו נגד המתפללין] אבל אם אירע שנתאחר לבוא להתפלל אחר התפלה יוכל לפרוס על שמע ולירד לפני התיבה:


(י) שלא שמע — ואם שמע מהעולים בתורה די ואין חוזרין בשבילו אם לא שהוא עומד עתה קודם ברכת יוצר אור אז מותר לפרוס בשבילו וכמו שכתבנו בריש הסימן עי"ש:


(יא) מוטב שיפרוס — ועכשיו נהגו שלעולם האבלים פורסים שמע ואפילו שמעו ויש אחר שלא שמע ואיננו נכון כ"כ המ"א אבל הפמ"ג יישב המנהג משום דאין פנאי לבקש איש יודע בין תפלת ח"י בלחש אבל ודאי אם יש פנאי ויש מי שיודע ולא התפלל ראוי שהוא יפרוס:


(יב) יכולים להפסיק — וללכת לדרכם שהעיקר היה רק בשביל הקדושה:


(יג) שישלים תפלתו — ר"ל דכ"ש דלא יפסיק בזה מכיון שהתפלה צריכה לו בשביל עצמו לצאת בזה ידי תפלה אע"פ שעי"ז יצטרך אח"כ לקרוא רק ק"ש ולא יסמוך גאולה לתפלה ולפ"ז אדם שנתאחר לבוא לבהכ"נ ולא שמע ברכו וקדושה וחושש שמא לא יהיה אח"כ מנין בבהכ"נ כשיגיע לתפלה מותר לפרוס ולעבור לפני התיבה להתפלל כל הי"ח ברכות כדי שיהיה יוכל לומר קדושה ואח"כ יקרא ק"ש וברכותיה ולא יתפלל אבל המ"א כתב דלכתחלה אין נכון לעשות כן לבטל מצות סמיכת גאולה לתפלה משום קדושה אלא יתפלל כסדר ויסמוך גאולה לתפלה ואם יהיה אז עשרה בבהכ"נ יאמר קדושה ועיין בבה"ל:


(יד) והתחיל — אבל אם לא התחיל חוזר ואומר ברכו לאותם שבאו לבהכ"נ:


(טו) יכול להפסיק — ר"ל בין גאולה לתפלה דהיינו אחר סיום ברכת השכיבנו ובלא"ה מפסיקין ג"כ בפסוקים אבל באמצע הברכות לא יפסיק:


(טז) יצאו הראשונים — וה"ה אם הוא קביעות שיתפללו בזה בהכ"נ כמה פעמים זה אחר זה אין קפידא [מגן גיבורים וש"א]:


(יז) שעמד וכו' — ולא עוד אלא אם אין חזן לאחרונים יכול אפילו החזן הראשון להתפלל שנית להוציא גם האחרונים [לבוש ומ"א] ופשוט דבזה אין צריך החזן לעמוד לפני התיבה כל עת התפלה אלא כשיגיעו לברכו הוא יאמר לפניהם קדיש וברכו ואח"כ יאמרו בעצמן מיוצר אור והלאה עד גמר י"ח בלחש כי במקומינו כולן בקיאין ואין נוהגין לצאת בזה ע"י ש"ץ ואח"כ יעמוד לפני התיבה לחזור התפלה כנהוג עם כל הקדישים שאחר התפלה:


(יח) הראשון — כתב במשפטי שמואל שאם הראשונים הוציאו ס"ת וקראו בה אין מנהג הוא לשניים להוציא ס"ת פעם אחרת ולקרות בה ונתן לזה טעם שהוא משום פגמו של ס"ת שמא יאמרו שמצאו פסול בס"ת ראשונה ומפני כך הוציאו שנייה ואף אם היא ס"ת זו עצמו מ"מ שמא יאמרו הראשונים שאחרת היא שהוציאו משום פסול שמצאו בראשונה וגם שיש פגם לראשונים שיאמרו שלא יצאו ידי קריאה ומה"ט אם הלכו הראשונים לביתם כמו הוותיקים או שהוא מקום קביעות שיתפללו פעמים זה אחר זה אין קפידא. וכ"ז מכח מנהגא אבל מן הדין אין שום איסור בכל גווני שאין לחוש לפגם ראשונה אלא כשהיה עולה לקרות בשנייה מי שעלה כבר בראשונה וגם דוקא אם עולה וקורא מיד זה אחר זה בלי הפסק איש בינתים כמו שיתבאר בסימן קמ"ד אבל כאן שמפסיקים הרבה וגם הוא צבור אחר אין לחוש בזה לכלום [מגן גבורים]:

ביאור הלכה

(*) אומר אבות וכו':    עיין במ"ב סק"ח במש"כ בשם הג"ה ועיין בביאור הגר"א דמשמע מיניה דדעת הטור דלא יאמר רק הג' ברכות ומ"מ לדינא משמע מיניה דמצדד להג"ה שבסמוך עי"ש שמביא ראיה מהמשנה. ועיין עוד במ"ב במה שכתבנו בשם המגן אברהם ובדיעבד אם לא היה רוב מנין והתפללו הי"ח בלחש אם יכול אח"כ הש"ץ לעבור לפני התיבה צ"ע דלפי דעת השו"ע דפוסק בריש הסעיף דאפילו אם התפללו מתחלה כ"א ביחידי יכול אח"כ אחד לעבור לפני התיבה פשוט דכ"ש בזה כי מיבעי לי לפי דעת הרדב"ז דנהגינן כוותיה כמו שכתבתי במ"ב סק"א אם פליג ג"כ בזה דזה יחשב רק תפלת יחיד או דילמא דבזה עדיף כיון דבעת התפלה היה מנין בבהכ"נ וגם מכיון שנתקבצו לעשרה היה עליהם חיוב קדושה קודם שהתחילו להתפלל וכמו שכתבתי במ"ב ס"ק א' בסופו עיי"ש דעל הכל היה החיוב ותדע דלהרדב"ז דס"ל דפרח מינייהו חיובא דקדושה לאחר שהתפללו הא דאנו עושין תמיד חזרת הש"ץ אף דאנו בקיאין ולפי דברי התוס' במגילה (דף כג:) הטעם הוא משום קדושה ע"כ היינו משום דבעת שנתקבצו העשרה ביחד היה עליהם חיוב קדושה וא"כ ה"נ בענינינו ומצאתי בשו"ע של הגר"ז דמיקל בזה בדיעבד ומ"מ יש לדחות דאפשר דהוא אזיל רק לפי דעת השו"ע כי לא הזכיר דעת הרדב"ז אבל למנהגינו דנהגינן כהרדב"ז כמו שכתב החתם סופר צ"ע:


(*) ישלים כל התפלה:    נ"ל דר"ל בלחש דהא האחרים יכולים ללכת לדרכם כמו שכתב הלבוש:


(*) שישלים תפלתו:    ועיין במ"ב סקי"ג בסופו ופשוט דבשביל פריסת שמע אם אינם רוצים שארי האנשים להמתין עליו יכול לדלוג מפסוקי דזמרה ויאמר רק ב"ש ואשרי וישתבח ויפרוס על שמע אך אם אינם רוצים להמתין עליו כלל יאמר קצת פסוקים ואח"כ קדיש וברכו אך צ"ע קצת מה יעשה אח"כ אם טוב יותר לדלג לגמרי ויתחיל תיכף אחר הברכו מיוצר אור דזהו פריסת שמע המעולה כשאומר תיכף יוצר אור אחריו כידוע או דיתחיל אח"כ מב"ש ועיין לעיל בסימן נ"ד מה שכתבנו בשם האחרונים דב"ש וישתבח היא תקנה קדומה מאוד ע"כ לכאורה טוב יותר שיתחיל אח"כ מברוך שאמר:


(*) יכול להפסיק וכו':    ואע"ג דלעיל כתב דלא נהגו בערבית לפרוס על שמע מ"מ נ"מ למקום שנהגו [פמ"ג]:


(*) ומ"מ איש אחר וכו':    ר"ל אע"ג דמנענו לש"ץ מלהפסיק להוציאם י"ח אבל איש אחר וכו' ומה דאצל פריסת שמע לא נקט ביו"ד ואצל להתפלל נקט ביו"ד עיין בד"מ דאין מסכים בזה עם מהר"י מינץ לדינא דס"ל דלתפלה בעינן דוקא עשרה שלא התפללו אלא תפלה שוה עם פריסת שמע וכ"כ המגן אברהם בסק"ד:





▲ חזור לראש