שולחן ערוך אורח חיים מב ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם התנה עליהם מתחלה אפילו לבשן אדם יכול לשנותם אפילו משל ראש לשל יד:

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

באר היטב

(ה) עליהם:    אפי' אם התנה רק אם יצטרך לעשות ממנו של יד שיעשה מהני התנאי וכ"ש אם מתחלה אומר שאינו עושה של ראש אלא לפי שעה דמהני. מהר"י.


משנה ברורה

(ח) מתחלה — בעת עשיית הש"ר אפילו אם לא התנה רק אם יצטרך לעשות ממנו של יד שיעשה מהני התנאי וכ"ש אם הוא אומר שאינו עושה ש"ר מבחוץ להקשר ורוצה למשכה ולהורידה ש"ר אלא לפי שעה דמהני:

ביאור הלכה

(*) ואם התנה עליהם מתחלה:    עיין במ"ב במש"כ דהיינו בעת עשיית הש"ר. הנה אף דמדברי הב"ח משמע דה"ה דמהני אם התנאי היה בפעם ראשונה כשקשרן לכאורה צע"ג דהלא פשוט דעשיית הש"ר עכ"פ לא גרע מההזמנה דעשיית כיס לשם תפילין ובו הלא הכריח המ"א מהטור דאפילו בעת שהוא צר ביה פירש שהוא רק לפי שעה ואח"כ יפנהו אסור וא"כ לכאורה כ"ש דלא מהני אם פירש שאם יצטרך לפנות שיהיה יכול לפנות לפי הק"ו שעושה הע"ת [והוא מובא בבה"ט בס"ק ד' מדברי מהרא"י] כיון דבעת ההזמנה לא היה שום תנאי ומה שהובא לקמן בסי' קנ"ד ס"ח דמהני בהו תנאי איירי ג"כ שהיה בשעת ההזמנה א"נ שם איירי דצר ביה ע"ד קביעותא דהיה ההזמנה והשימוש בפ"א ולכך מועיל שם תנאי משא"כ בענינינו ועיין במנחות ל"ד שם משמע ג"כ דהתנאי הוא בההזמנה אך זה יש לדחות דשם למ"ד הזמנה מילתא משא"כ לדידן דהזמנה בלבד לאו מילתא רק בצירוף הקשירה אפשר דיועיל תנאי אף בעת שקשרן על ראשו ואפשר דהב"ח יפלוג על הק"ו דהע"ת וצ"ע. ודע דמש"כ בס"ג בהג"ה ואם התנה עליו מתחלה וכו' נוכל לומר דאיירי אפילו אם לא היה התנאי רק בעת שצר ביה שאינו צר ביה אלא לפי שעה דמהני דהלא שם לא עשה הכיס לשם תפילין ואם הג"ה מיירי בכל גווני יהיה ג"כ מיירי דהיה התנאי בעת העשיה:.

(*) מש"ר לשל יד:    הפרשיות וכ"ש הרצועות אלא דלפי המבואר בסי' קנ"ד ובפמ"ג שם יש חילוק ביניהם במה שאבאר והוא דהפרשיות וה"ה הבתים דהוא גוף הקדושה לא מהני ביה תנאי כ"א להורידו לקדושה קלה אבל לחול כגון אם ירצה לכתוב על הגליונות דבר חול וכה"ג לא מהני ביה תנאה אפילו אם הם חדשים אבל הרצועות דהוא רק ת"ק מהני ביה תנאה אפילו להורידן לחול ואפי' אם כבר נשתמש בהן וכדבסמוך בס"ג בהג"ה דאפילו צר ביה דהוא מעשה מהני תנאה וכ"ז להשו"ע שם אבל לפי מה שכתבנו שם דלכתחלה יש לחוש למש"כ הב"ח בשיטת רש"י דמקום הקשר והיו"ד הוא קדושה עצמה דינן כפרשיות אם כבר נשתמש בהן דבעשיית הקשר בעלמא מסתברא דלא ירד עליהם הקדושה עדיין:.



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש