שולחן ערוך אורח חיים ו ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

ליגיש נוהגין שאחר שבירך אחד ברכת השחר וענו אחריו "אמן", חוזר אחד מהעונים "אמן" ומברך, ועונין אחריו "אמן", וכסדר הזה טעושין כל אותם שענו "אמן" תחילה. ואין לערער עליהם ולומר ידשכבר יצאו ב"אמן" שענו תחילה, מפני שהמברך אינו מכוון להוציא אחרים; ואפילו אם היה המברך מכוון להוציא אחרים, הם מכוונים ישלא לצאת בברכתו.

מפרשים

 

(ל) יש נוהגין שאחר וכו' — האגור בשם מהר"י מולין למנהג אשכנז.
 

(ט) עושין — נראה לי שעושין כן כדי לענות תשעים אמנים, וכדאיתא בזוהר חדש ובתשובת מ"ע, עיין שם.

(י) שלא לצאת — והלבוש כתב, מפני שרוב פעמים אין עשרה בבית הכנסת, ואין הש"ץ מוציא בפחות מעשרה. ועיין סימן שנ"ט סעיף ד' בהג"ה.
 

יש נוהגין כו' — עיין מגן אברהם.

מפני כו' ואפילו כו' — כמו שכתוב בסוף פרק ג' דראש השנה.
 

ה

יש נוהגין שאחר שבירך אחד ברכת השחר וכו' — עיין מה שכתב הרב כנסת הגדולה בתשובותיו אורח חיים חלק ב' סימן ג"ן:

שיורי ברכה ס"ק א

דין ד: יש נוהגים שאחר שברך וכו' — עיין מה שכתבנו בעניותנו לפנים לקמן סימן רצ"ה אות ה'; סי' תרע"ז אות ב' בס"ד:
 

(יג) יש נוהגין וכו' - וכונתם הוא שישלים כ"א עד צ' אמנים ליום ועיין בש"ת שיש שמפקפקין בזה ובתשובה מאהבה [ח"ב סי' רי"ב] העלה דלדידן שנוהגין שלא לצאת בברכת הש"ץ לכו"ע מותר לעשות כן ובפמ"ג כתב דראוי עתה שלא לומר בקול רם כ"א הש"ץ עי"ש ע"כ כל מקום ומקום יעשה כפי מנהגו שכ"א יש לו על מי לסמוך:

(יד) שכבר יצאו - בלבוש משמע שאין יכול להוציא ברכת השחר בפחות מעשרה ועיין בפמ"ג דמצדד בסוף דבריו לומר דדוקא בבקי אין מוציא בפחות מעשרה אבל בשאין בקי א"צ עשרה אף להלבוש:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש