שולחן ערוך אבן העזר קמג י

הנותן גט לאשתו על מנת שתתן לו מאתים זוז וחזר והתנה עליה תנאי אחר בפני עדים שתשמש אביו שתי שנים לא ביטלו דבריו האחרונים את דבריו הראשונים אלא ה"ז כאומר לה עשי אחד משני תנאים רצת משמשת רצת נותנת ואין אחד מהראשונים ואחד מהאחרונים מצטרפים אבל אם התנה עליה שתתן לו ר’ זוז והתנה בפני שנים שתתן לו ג’ מאות זוז כבר ביטל התנאי של ר’ זוז וצריכה ליתן ג’ מאות זוז וכן כל כיוצא בזה:

הגה ויש אומרים דכל זה דוקא בשלא מסר לה הגט לא בתנאי ראשון ולא בתנאי שני אלא אחר שני התנאים מסר לה הגט בפני עדים הראשונים והאחרונים אבל מסר לה הגט בשעת תנאי הראשון או השני אותו תנאי דוקא (הר"ן פרק מי שאחזו):

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(יט) וחזר והתנה תנאי אחר: בריש סימן מבואר בתנאי באם יכול להתנות תנאי אחר אבל אם התנה תנאי ע"מ א"י להתנות תנאי אחר וצ"ל דאיירי בתנאי באם וכ"כ המגיד פ"ח בתירוץ א' לפ"ז לכאורה קשה מנ"ל לרמ"א די"א היינו הר"ן ס"ל אפילו בתנאי באם מ"מ התנאי שמתנה בשעה שנותן הגט הוא קיים מאחר דקי"ל אפי' אחר נתינת הגט יכול להתנות תנאי אחר א"כ לעולם תנאי האחרון קיים אפי' אם התנה אחר הנתינות הגט אלא הר"ן איירי בתנאי ע"מ אז א"י להתנות תנאי אחר אם כבר נתן הגט לידה בתנאי ראשון ואפשר דס"ל לרמ"א לרמב"ם מדכתב סתם איירי אפי' בתנאי ע"מ ויכול להתנות תנאי אחר היינו כשנתרצו שניהם לתנאי אחר כמ"ש במגיד שם לתירוץ השני ובפ"ט דין ט' לרמב"ם ולרמב"ן כששניהם מתרצי' לבטל תנאי הראשון ולהתנות תנאי שני יכולים להתנות ובריש סימן איירי דבעל לבדו א"י להתנות תנאי בתנאי ע"מ וע"ז כתב רמ"א אפי' בריצון שניהם לא מהני אחר שנתן הגט לידה כמ"ש בר"ן בסוגיא וליחוש שמא פייס דכתב תנאי שאין לטובתה א"י שניהם לבטל אפי' התרצו שניהם אלא אכתי קשה ממ"ש בסוף סימן ל"ח בתנאי מעכשיו וכבר מסר הקידושין ומ"מ פסק שם דיכולין להוסיף או לגרוע ודוחק לומר שאני להוסיף באותו תנאי היינו להאריך זמן כמ"ש שם משא"כ להתנות תנאי אחר לגמרי ועיין תשובות הרא"ש כלל ל"ה ואין לומר תנאי שבידה לקיים א"י להתנות תנאי אחר כתנאי' שבכאן שהכל בידה משא"כ התנאי' בסי' ל"ח אין ביד' לקיים אז הקידושי' תלוים ועומדים אז יש בידו להוסיף או לגרוע וכן יש לדייק ממ"ש בתשובות הרא"ש שם וממ"ש בכלל מ"ו דף ע"ח ע"א דהא למ"ש בשם תוס' אין בידה שמא תפסיד כל אשר לה גם הר"ן כ"כ על הסוגי' ושם תנאי הראשון הוא שתשמשי לאבא והוא תנאי שאין בידה ואפשר הטעם משום תנאי' לצעורי הוא כמ"ש לקמן ועיין דינים אלו במגיד פ"ט דין ט' ובסי' קמ"ד יתבאר בס"ד:

(כ) ואין א' מהראשונים וכו': עיין מ"ש בסי' קל"ג בכל אסורים מצטרפין העדות אפילו בדיני אישות ושאני הכא דכל תנאי תנאי אחר הוא ופשוט בעיני וא"י מ"ש הרב רמ"א בחושן המשפט סי' ל' עיין סי' קמ"ג סעיף י' מה ענין דין זה לדינים דשם:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

לא בטלו דבריו האחרונים כו' הטעם ברש"י דלא בא להוסיף מדלא אמר שתתנו ר' זוז ונוסף על תנאי הראשון ולעקור נמי לא בא מדלא בטל דבריו הראשונים אלא ה"ק או תנאי הראשון או השני ונתן לה הברירה:

ואין א' מהראשונים כו' פי' שאין כאן עדות שהיה שם תנאי אלא מהראשונים אומר בפני עוד אחד נעשה תנאי פלוני וא' מהאחרונים אומר כן על תנאי האחרון אין זה כלו' להחזיר תנאי בגט זה והוה כאלו אין עדות כלל:

כבר ביטלה התנאי הא' נראה הטעם דכאן אין שייכו' לברירה בין נתינה ר' או ש' וכתב הטור בשם הרמ"ה ה"ה נמי איפכא שאמר תחלה ש' ואח"כ ר' והקשה ב"י ב' כתובות א' של מאתיים וא' של שלש מאות דה"ק לה אי גביאת מזמן ראשון גבי מאתים אי אי מזמן שני גבי ש' א"כ ה"נ יש לנו לומר כן שאין כאן ביטול כלל אלא אחילוק זמן הנתינה והיינו דכל שאינו אומר זמן קבוע יש בידה לאחר ולעכב הזמן כפי שתרצה והגט תלוי ברצונה אימת שתרצה ליתן וא"כ ה"א דה"ק מתחלה אמר ש' והיינו כל זמן שתרצה ליתן אפי' לזמן מרובה אלא שאם לא תעכב ותתן תכף לא תתן רק ר' וממילא אם היתה מעכבת אין די אלא בש' כתנאי הראשון אבל איפכא שאמר תחלה ר' והיינו אפי' תעכב לא תתן רק ר' ואין שייך אח"כ לו' אם תקדים תתן ש' אלא ודאי דעקריה לתנאה קמא והחמיר עליה משא"כ באומר תחלה ש' שפיר י"ל דאין כאן עקירה אלא בחילוק הזמנים תליא מלתא קמ"ל דגם בזה אמרינן דהוה עקירה ואפי' מעכבת הרבה א"צ ליתן כי אם ר' כנ"ל נכון וברור:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}