פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר קמב יח

שולחן ערוך

עשה הבעל שנים שלוחים להוליך גט לאשתו, אף על פי שלא נכתב ונחתם בפניהם, נותנים אותו לה ותהיה מגרשת; והוא שהיו כשרים להעיד, שהרי אין הבעל יכול לערער בגט זה אף על פי שאינו מקים שהרי שלוחיו הם עדיו. ויש אומרים דאם בא הבעל וערער, צריך להתקים בחותמיו (טור, וכן משמע מהר"ן לדעת ב"י).

ויש אומרים שאפלו לא עשה שליח אלא אחד, והשני מעיד שבפניו נתן הבעל לזה הגט להוליך לאשתו, אין צריך לומר: בפני נכתב ובפני נחתם. ויש מי שמצריך בזה שימסרנו בפני עידי שליחות עצמם:

מפרשים

בית שמואל

(לה) עשה הבעל כו':    לרמב"ם אין הבעל יכול לערער וכ"כ הרא"ש ריש גיטין מתוך שהוא יודע שאם בא לערער ערעורו בטל אז הוא מחתים עדים כשרים וכן משמע בתשו' ריב"ש סי' שי"ח וע"ש בדרישה וב"ח כתב שם הרא"ש להיפוך תמוה בעיני ומ"ש הטור דהבעל יכול לערער והיינו הי"א שהביא בהג"ה אפשר שכ"כ לחוש לדעת רש"י שפי' שם ריש גיטין דאתיא תרי ואם יבא הבעל לערער יכולים הם לקיים וכ"כ בפ"ב שנים שהביאו אצ"ל ב"נ משום דהם עידי קיום ש"מ דוקא כשהם יכולים להעיד על חתימתו מהני חושש הטור לדעת רש"י:


(לו) שהרי שלוחיו הם עדיו:    ולא יהא שיאמרו בפנינו נתגרשה דנאמנים מ"ה בעינן שיהיו כשירים להעיד ואז שייך מיגו זה:


(לז) וערער:    היינו שמערער שנתן לה גט מזויף אף על גב דלא עביד לקלקל אותה במתכוין היינו דאין חוששים לזה אבל אם מערער וטוען כך טענתו טענ' משא"כ כשטוען מכחיש אותם שלא שלח אותם אינו נאמן לכ"ע:


(לח) וי"א אפי' לא עשה וכו':    כ"כ תוס' והרא"ש והר"ן והרשב"א וכתבו אפשר גם הרמב"ם מודה לזה הואיל יש שני עדים שמסר הגט מידו לידם ואין נמצא שום חולק ע"ז ומ"ש הב"י דהרמ"ה חולק ע"ז תמוה דהא הטור כתב בזה וכ"כ הרמ"ה אלא ס"ל להרמ"ה דצריך למסור הגט לפני אלו שנים יחדיו כמ"ש בסמוך אבל גוף הדין לא מצינו חולק ואפשר דהבין מלשון הרמב"ם דכתב עשה שנים שלוחים משמע דוקא כשהשנים שלוחים הם ובתשובת ריב"ש כתב ג"כ בשם וי"א:


(לט) ויש מי שמצריך:    היינו סברות הרמ"ה בין אם שניהם מעידים שמסר לידו ובין אם א' מעיד צריכים עדים אלו להיות בעת מסירת הגט לידה ומכל שכן כששניהם שלוחים כי צריכים להיות בעת המסירה דהא צריכים לקיים שליחותם ועיין בב"ה והטעם דצריכים המעידים להיות בעת המסירה כי היכא דלא הוי חצי דבר כיון השליח לא יאמר ב"נ והעיקר הגט ע"י עדות אלו האומרים שמסר הגט לידו צריכים להיות שם, ובסעיף י"ב פסק בפשיטות כדעת הרמ"ה וכאן כתב ויש מי שמצריך וראיתי בבדק הבית שהקשה כאן על הרמ"ה למה הוי חצי דבר הרי עידי שליחות לחוד ועידי מסירה לחוד מ"ה כתב כאן ויש מי שמצריך והא דלא הקשה כן לעיל בסומא אפשר שאני סומא שאינו ראוי כלל לשליחות בלא עדים מודה הב"י דהוי חצי דבר אבל שליח כשר ושני מעיד בפניו מסר לידו כי היכא דאצ"ל ב"נ ס"ל דהוי דבר שלם, ומה שאחד העיד בפניו מסר הגט ליד השליח היינו שאומר שעשאו לשליח בפני שנים ומסר בפניו הגט כמ"ש ריש סימן קמ"א דאין מצרפין השליח:


באר היטב

(יד) בפניהם:    ולהכי אפי' ב' סומים כשרים להביא הגט כמש"ל בשם הרח"ש ס"ק ה'. אע"ג דגבי אשה עצמה (שהביא) [שמביאה] את גיטה אע"ג דלא שכיחא אמרינן דצ"ל בפ"נ ובפ"נ כדי שלא תחלק בשליחות הכא שאני דלא גזרינן בתרי דלא שכיח אטו חד דשכיח הרא"ם ח"א סי' פ"ב כנה"ג ק"ע ע"ב. ועיין ב"ש ס"ק כ"ז ודו"ק.


(טו) וערער:    היינו שערער שנתן לה גט מזוייף. משא"כ כשטוען ומכחיש אותם שלא שלח אותם אינו נאמן לכ"ע.







▲ חזור לראש