שולחן ערוך אבן העזר קלט ט


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

ב' חצרות זו לפנים מזו, הפנימית שלה והחיצונה שלו, וכתלי החיצונה גבוהות על הפנימית, כיון שזרק הגט לתוך אויר החיצונה, נתגרשה, שהפנימית בכתלי החיצונה משתמרת. מה שאין כן בקפות. כיצד, שתי קפות זו לפנים מזו, פנימית שלה והחיצונה שלו, וזרק לה בתוכם גטה, אפלו הגיע לאויר הפנימית, אינה מגרשת עד שינוח על צד הקפה הפנימית. במה דברים אומרים, כשהיתה מטה על צדה ואין לה שולים, אבל אם יש לה שולים, אפלו נח בקרקעיתה, אינה מגרשת, שכלי האשה ברשות הבעל אינו קונה לה גט אלא אם כן אינו מקפיד על מקומו:

מפרשים

בית שמואל

(יא) לתוך אויר החיצונה:    היינו שזרק נגד הפנימיות אלא מחמת שמחיצות החיצונה גבוהות אז אם בא זיקה נופל הגט לחלל החיצונה א"כ הגט הוא באויר מחיצות החיצונה ונגד הפנימיות:

(יב) לאויר הפנימית:    הנה באויר הכלי פליגי רש"י ותוס' לרש"י לא קנה וכן אינה מגורשת ולתוס' והר"ן מגורשת וקונה, והמחבר שכתב כלשון הרמב"ם אין ראי' ממ"ש אפי' לאויר הפנימית אינה מגורשת משום דאיירי בכלי שאין לו שוליים ואינו ראוי לתשמיש וכלי כזה י"ל לכ"ע האויר אינו קונה:

(יג) כשהיה מוטה על צדה וכו':    פוסק כרמב"ם היינו שאין שוליים להפנימית ואז אין הבעל מקפיד לכן קונה כלי שלה אבל כשיש לו שוליים אז הוא מקפיד ואינה מגורשת כיון שעומד תוך כלי שלו וכל הפוסקים איירי שאין שוליים לחיצונה אז הפנימית אינו עומד תוך כלי שלו אלא עומד ע"ג הקרקע וע"כ איירי בקרקע שלה הוא עומד כמ"ש בהר"ן דאל"כ קשה הא קי"ל כלי אינו קונה אפי' בסימטא ונשמע מכאן כלי של לוקח בתוך כלי של מוכר ועומד ע"ג קרקע של לוקח אינו קונה דאל"כ ל"ל לאוקמי בקופה שאין לה שוליים ולפי' המגיד שכתבתי לעיל בכל אלו אם הוכרח לזרוק דרך מעלה לעבור המחיצו' הכלי חיצונ' נמי אינה מגורשת עד שינוח ונ"מ כמ"ש לעיל אם קידש אחר בינו לבינו:

(יד) שכלי האשה ברשות הבעל וכו':    המחבר מעתיק לשון הרמב"ם בסתם והוא ס"ל כלי של לוקח ברשות המוכר אפשטא הבעיי' דאינו קונה כמ"ש בח"ה שם וכאן נמי אינ' מגורשת ואין כאן ספק מגורשת כמ"ש בסמוך בכל מקום שכתב אינה מגורשת ליכא ספק גט מיהו להמחבר א"א לומר כן דהא כתב בסעיף י' אם אין גבוה י"ט הוי ספק גט משום כלי של לוקח ברשות מוכר כמ"ש בב"י א"כ מ"ש כאן אינה מגורש' צ"ל אינה מגורשת בוודאי אלא ספק והסמ"ע בסי' ר' כ' מ"ש המחבר שם וכלי של לוקח אינו קונה ברשות המוכר ופסק כהרמב"ם דאפשטא הבעי' דאינו קונה ואישתמט' מיני' מ"ש כאן בב"י ובש"ע דהיא ספק מגורשת וכן שם ספק הוא ואין לחלק מסבר' בין גט לקנין ול"ד לאויר שאינו סופו לנוח שם מצינו ראי' מש"ס לחלק:

ט"ז

באר היטב

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש