שולחן ערוך אבן העזר צב ז
<< · שולחן ערוך אבן העזר · צב · ז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
התנה עמה שלא יירשנה, הרי זה לא יירשנה, אבל אוכל פירות בחייה. וכן אם התנה עמה שיירש מקצת נכסים, וכן אם התנה עמה שאם מתה בלא בנים יחזרו הנכסים לבית אביה, הכל קיים. במה דברים אמורים, שהתנה עמה קדם שתנשא, בעודה ארוסה, או בכותב לה בכתובתה בשעת כניסה, אבל אם התנה עמה אחר שנשאה, תנאו בטל, ויירשנה.
מפרשים
חלקת מחוקק
(יד) ה"ז לא ירשנה אבל אוכל פירות וכו': ואם מכרה או נתנה אינו קיים כל זמן שלא אמר דין ודברי' אין לי בנכסיך:
(טו) אם התנה עמה אחר שנשא': היינו אפי' בקנו מידו דבלא קנין אפי' לפירות ומכירה ל"מ לאחר נשואין כדלעיל סעיף א' והטעם דל"מ קנין לאחר נשואין לענין ירושה כ' הראב"ד שסילוק הירוש' לאחר מותה היא ואינה הקנאה לשום אדם ה"ל כקנין דברים והנשואין כבר חלו על הכל אבל תנאי דקודם נשואין לא חלו הנשואין אלא ע"מ שלא ירשנה תנאי ממון הוא וקיים עכ"ל הראב"ד בהשגותיו:
בית שמואל
(טז) אם התנה עמה: הנה במתני' אית' רשב"ג סבר התנאי בטל מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה ורב פסק הלכת' כרשב"ג ולא מטעמו אלא ירושה מדרבנן וחז"ל עשאו חיזוק כשל תורה ואיירי הפלוגת' בהתנה קודם הנישואים כמ"ש במגיד פכ"ג ה"א, והרי"ף ורמב"ם והרא"ש ורמב"ן ורשב"א והר"ן פסקו התנאי קיים דקי"ל כר' יהודה דאמר תנאי בממון קיים אפי' בשל תורה, וממ"ש קשה על המגיד פי"ב בהתנה לפחות מן הכתובה התנאי בטל כתב המגיד דהלכתא כר' מאיר דאמר התנאי בטל ולא מטעמו דס"ל כתובה דאורייתא אלא חז"ל עשאו חיזוק כשל תורה הא בשל תורה נמי קיים כשתנאי ממון הוא ושם מבואר היה דר עמה אחר התנאי כל הביאות הם של זנות ואם בא לגרש התנאי בטל, ואם תאמר דחז"ל עשאו חיזוק יותר משל תורה קשה מנ"ל לש"ס בסוגי' זו דלית' הלכת' כרב דלמ' רב ס"ל בשל תורה נמי התנאי בטל מ"ה אמר דחז"ל עשאו חיזוק כשל תורה ולדידן דקי"ל תנאי ממון קיים בשל תורה מ"מ כאן הלכתא כרשב"ג משום דחז"ל עשאו חיזוק יותר משל תורה ועסי' ס"ו ולשיטות ר"ח ור"י וה"ג והמאור הלכת' כרשב"ג לכן אם תפס הבעל י"ל קים לי כהני פוסקים:
(יז) אבל אוכל פירות וכו': ואם מכרה או נתנה אינו קיים כל זמן שלא אמר דין ודברים אין לי בנכסייך:
(יח) אחר שנשאה התנאי בטל: דאז ראוי לירש והוי כבן שסילק את עצמו מירושת אביו דלא מהני דיבור בעלמ' לסלק את עצמו דראוי לירש הוא, ובקנין לא מהני דהא הירושה לאו בידו הוא כן ה"נ בירושת הבעל ואפי' אם עשתה יורש אחר והוא מרוצה לא מהני ורמב"ם פי"ב כתב הטעם משום שנא' בה לחוקת משפט לדורות ופי' המגיד כוונתו אף על גב היא מתנה שהוא הבעל לא ירש אלא אחר לא זכה האחר משום דכתיב לחוקת משפט:
ט"ז - טורי זהב
התנה עמה שלא יירשנה בטור כתב ואם לא הזכיר פירות אלא דין ודברים אין לי בנכסייך בחייך ובמותך אוכל פירות ואם מתה לא יורשה ואם מכרה ונתנם קיים עכ"ל וכתב ב"י משמע מדברי רבינו שכתב הך שמכרה קיים בבבא זו דדוקא בשלא סילק עצמו מן הפירות הוא דקיים כו' אבל במסלק עצמו מפירות אם מכרה אינו קיים ול"נ דאף במסלק עצמו מפירות אם מכרה קיים דאל"כ למה לו לומר בנכסייך הל"ל בפירות נכסייך עכ"ל ולי נראה דבחנם טרח הרב בזה וכי ניים ושכיב אמר להא שמעת' דודאי לרבותא נקט הטור דין זה במקום שאוכל פירות דאפ"ה אין לו זכות לענין ביטול מכירה דהיא יש לה זכות במכירות הגוף כי היכא דאם מתה אינו יורשה ממילא הגוף נסתלק בחייה דהא בחייך ובמותך הם שוים בהסילוק וע"כ אין לו זכות רק באכילות פירות כ"ז שלא מכרה וכ"ש במקום שנסתלק גם מאכילת פירות:
באר היטב
(ט) שתנש': עיין ב"ש שהעלה אם תפס הבעל י"ל קים לי כהני פוסקים דס"ל דהתנאי בטל.