שולחן ערוך אבן העזר פא א

המקדיש מעשה ידי אשתו -- הרי זו (עושה ו)אוכלת, והמותר חולין.
אמר לה: "יקדשו ידיך לעושיהן" -- הרי כל מעשה ידיה קדש.

ויש אומרים דאינו קדש, דהרי היא יכולה לומר: איני נזונית ואיני עושה, (הר"ן פרק אף על פי, וכן משמע לשון הטור):

מפרשים

חלקת מחוקק

(א) הרי זו עושה ואוכלת: ואפילו בנותן לה מזונו' ומעה כסף אפ"ה אינו יכול להקדיש קודם שעשתה המלאכה דאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם וכ"כ הר"ן ואף על גב דאמרו בגמ' בכתובו' דף נ"ח ע"ב בפלוגת' דר"מ ור"י הסנדלר במקדיש מעשה ידי אשתו הרי היא עושה ואוכלת והמותר ר"מ ס"ל המותר הקדש ור"י הסנדלר ס"ל המותר חולין ופריך אליב' דר"מ אימת קדוש רב ושמואל דאמרי תרווייהו מותר לאחר מיתה קדוש רב אדא בר אהבה אמר מותר מחיים קדוש והוי בה רב פפא במאי אילימ' במעשה לה מזונו' ומעלה לה מעה כסף מ"ט דמ"ד לאחר מיתה קדוש פי' גם מחיים יהא קדוש (וא"כ משמע דיכול להקדיש מעשה ידי אשתו) היינו לר"מ דס"ל אדם מקנה דשלב"ל וכן מ"ש התוס' שם בד"ה מאי לאו בניזוני' הכל אליב' דר"מ ותמה אני על הרב בב"ח שכ' דהכא נקטינן כדעת התו' ורש"י דבמעלה לה מזונו' קדשו מעשה ידיה ואיך לא ראה דהתו' ורש"י לא כתבו זו אליב' דהלכת' דהא אפי' אשה המקדשת מעשה ידיה קודם שעשאתן אינו חל וכמ"ש רש"י בדף נ"ט ע"א בד"ה דשלב"ל לא המלאכה בא' וכו' ואפשר שכוונת הרב כשאומר הבעל יקדשו ידיך אז חל ההקדש כשמעלה לה מזונו' וכדעת הרמב"ם:

(ב) עושה ואוכלת: ה"ה דגם היא יכול ליהנו' מן מעשה ידיה מאחר שאין ההקדש חל וה"ה במקדיש מעשה ידיו עושה ואוכל דג"כ אין ההקדש חל מטעם דשב"ל וכמ"ש התוס' בכתובו' דף נ"ט ע"א בד"ה א"צ להפר רק משום סיפ' נקט מעשי ידי אשתו דבאומר יקדשו ידיך אפי' מעשה ידי אשתו קדוש:

(ג) הרי כל מעשה ידיה קודש: היינו בנותן לה מזונות ומעה כסף דאז כל מעשה ידיה הם שלו ויכול להקדישן אבל באינו נותן לה או בהיא אומרת איני ניזוני' ואיני נוטל' מעה כסף אינו יכול להקדיש דבר שאינו שלו:

(ד) דהרי היא יכולה לומר: כלו' דאע"ג דאמרו בגמ' בכתובו' דף נ"ח ע"ב לא תימ' טעמ' דר"מ דאמר מותר הקדש משום דאדם מקדיש דשלב"ל אלא נעשה כאומר לה יקדשו ידיך היינו למאן דס"ל דיכול לכופה למעשה ידיה ואינה יכולה להשמט ממנו א"כ הידים הם שלו ויכול להקדישן אבל לדידן דק"ל דאין יכול לכופה ומתי שתרצה תוכל לומר איני ניזוני' א"כ אף בניזוני' אין הידים שלו ואין יכול להקדישן אפי' כי אמר בהדי' יקדשו ידיך ואף על גב דהר"ן בתשובה בסי' ל"ה כתב כדברי הרמב"ם מ"מ לאו להכי איתשל התם רק שמביא ראי' לקרקע נכסי מלוג אבל בפירושו להלכות כ' הר"ן שלא נתברר לו דברי הרמב"ם וגם משמעות הטור הוא דלא כהרמב"ם דגבי בעל לא כ' שיועיל ההקדש כלל רק גבי אשה:

בית שמואל

עריכה

(א) הרי זו עושה ואוכל': אפי' אם נותן לה מזונו' ומעה כסף א"י להקדיש דאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם ואפילו אם מקדיש מעשה ידיו עושה ואוכל דאין הקדש חל על מ"י דהא דשב"ל הוא כמ"ש בתו' כתובו' דף נ"ט ח"מ:

(ב) והמותר חולין: אפילו הוא בעצמו רשאי ליהנו' ממנו תוס':

(ג) יקדשו ידיך: בזה ס"ל להרמב"ם דקדוש והיינו כשנותן לה מזונו' ומעה כסף אז מ"י משועבדים לו ואז יכול להקדיש אבל אם אינו נותן לה מזונו' א"י להקדיש אפילו אם רוצה ליתן לה מזונו' מהיום כיון שלא נתן לה עד היום אפילו אם יאמר יקדשו ידיך אין הקדש חל דהא היא יכולה לומר איני ניזוני' ואיני עושה אבל כשנזוני' ממנו אף על גב דיכולה לומר בכל יום איני ניזוני' ואיני עושה מ"מ כיון דהשת' היא ניזונ' ממנו ומ"י משועבדים לו חל ההקדש וא"י לומר תו איני ניזונ' ואיני עושה ועיין תוס' ד"ה מאי לאו ומשם נשמע לדידן כשאמר יקדשו ידיך וכן הוא כוונת ב"ח, וה"ה אם אמר קונם מ"י נמי חל אפילו קודם שעשתה המלאכה כי לרמב"ם חל קונם על דשב"ל כמ"ש בסמוך כ"כ בח"מ:

(ד) וי"א דאינו קדש: כן הוא דעת הר"ן וסביר' ליה אפילו אם אמר יקדשו ידיך לא מהני ומפרש הסוגי' מאי לאו בניזונ' היינו ניזונ' ממש ומ"מ אליב' דר"מ אין קדוש אף על גב דס"ל אדם מקדיש דשב"ל היינו ע"כ משום דכל שעה יכולה לומ' איני נזונ' ואיני עושה א"כ לדידן נמי אפילו אם נותן לה מזונו' ואומר יקדשו ידיך נמי אינו קדוש:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

הרי זו (עושה) אוכלת שאין ההקדש חל שאין אדם מקדיש דבר שלב"ל והמותיר פי' מה שהיא עושה מותר על השיעור שקצבו חכמים כמ"ש לעיל:

באר היטב

עריכה

(א) ואוכלת: אפילו אם נותן לה מזונו' ומעה כסף א"י להקדיש. ואפילו אם מקדיש מ"י עושה ואוכל ח"מ ב"ש.

(ב) חולין: אפילו הוא בעצמו רשאי ליהנו' ממנו תוס'.

(ג) ניזוני' וכו': ולדידן אפילו אם נותן לה מזונו' ואומר יקדשו ידיך נמי אינו קדוש ח"מ ב"ש.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}