שוא אעירה המיתרים
שָׁוְא אָעִירָה הַמֵּיתָרִים,
כִּי אַחֲטִיאָה הַמַּטָּרָה :
לִי חֲנוּטִים מֵעֲבָרִים,
לָמוֹ שְׂפַת כִּנּוֹרִי זָרָה.
וּבְתַעֲצֻמוֹת עֹז-עוֹלָמִים
תָּעִיק חָזִי בַּת-שִׁירָתִי ...
הוֹי, כּוֹכָבַי הַחֲכָמִים,
הֲתָבִינוּ לִמְבוּכָתִי ?
מאת אורי ניסן גנסין
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).