שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ד/טור השלישי/טז
שאלה יו:
ומה ששאלת וז"ל על ראובן ושמעון ששכרו מקום אחד לדור בו ואח"כ אמר ראובן לשמעון גוד או איגוד שאינו יכול לדור עמך ושמעון משיבו וכי שלנו היא לומר גוד או איגוד והלא של אחרים היא ועל דעת כן שכרנו אותה ואיני רוצה לאגוד ולא איגוד ונתעצמו בזה הרבה הודיעני בחסדיך הדין עם מי עכ"ל:
תשובה:
הנה הרמב"ם ז"ל פ' ראשון מהל' שכירות כתב וז"ל אחד השוכר מחבירו וכו' או שנים ששכרו מקום אחד בשותפות כל אחד מהם יכול לכוף את חבירו לומר לו או שכור ממני חלקי או השכיר לי חלקך ואם יש בו דין חלוקה חולקין וכו' אלא שהראב"ד ז"ל השיגו בזה וז"ל גם זה הדין נפשו איותה ויעש דשכירו' ע"מ כן שכרו וקרוב אני לומר דאף במקח כן ולא אמרו גוד או איגוד אלא בירושה ומתנה ע"כ וכתב המ"מ ז"ל דברי' אלו דברי טעם אלא שאין להם ראיה עכ"ל. וגם הרב רבינו יונה כ' דליכא דין גוד או איגוד אלא ביורשין או מקבלי מתנה דהוו מלתא דאתיא ממילא אבל לוקחין או שוכרין לא דע"מ כן לקחו או שכרו להשאר בשותפות. וגם הרא"ש ז"ל תמה על הרמב"ם ז"ל בדין שוכרין וכתב וז"ל כיצד חולקין דבר שאינו שלהם. אבל הרשב"א ז"ל הסכים לדעת הרמב"ם ז"ל וכתב להעמיד דבריו וז"ל כיון שהם קנו או שכרו סתם יכול לומר כשקניתי או שכרתי הייתי סבור שאוכל לקבל לדור עמך או להיות שותף עמך ועכשו לא אוכל לקבל ונכון הוא עכ"ל והמ"מ ז"ל הוסיף בזה טעם לשבח שהאחד מהם יכול לומר על דעת כן נשתתפנו בקנייה או בשכירות כדי שלא להרבות בדמים שאם היה כל אחד ממנו רוצה בה היינו מעלים אותה בדמים לפיכך נשתתפנו ועכשיו אם אחד ממנו יעלה אותה בדמי' לא יפסיד אלא מחצה ועוד שהוא יכול לקצוב דמים ברצונו לקנות או למכור ועל הכלל יכול לומר לו סמוך הייתי על דין גוד או איגוד ונשתתפתי עמך עכ"ל. וכיון שהם ז"ל פתחו לנו פתח זה האירו עינינו בדברי הרב ז"ל שכמה סיבות וטעמים יש בהם תועלת לשיתוף זה אע"פ שעתה אחד מהם אינו רוצה לקיימו דלא יהא אלא הריוח שמרויח עכשיו כל אחד מהם בתוספת גוד או איגוד היה מספיק להשתתף בשבילו דאע"פ שתצא הקרקע מידו מ"מ הרי הוא נהנה ממנה. ועוד שכמה פעמים יהיה המוכר או השוכר קרוב או אהוב לשניהם או מתבייש או מפחד משניהם וכשיהיה כל אחד מהם רוצה בכולה יתן לכל אחד מהם סבה בחבירו ומחמת כך יהנה בתוספת משא"כ כשיסכימו שניהם לקנותה בשותפות אין לו סבה להשמט ומוכרח לעשות רצונם והרבה טעמים כמו אלה יוכל כל אחד מהם לומר שמפני תועלת זה נשתתפתי שאם יתקיים השותפות בינינו הרי טוב ואם לא אוכל להיות בשותפות עמך יזכה כל אחד ממנו בכולה או בחצי התוספות בדין גוד או איגוד. וכיון שנתגלו לנו טעמי דינו של הרב ז"ל והרשב"א ז"ל שהוא גדול האחרוני' מסכים לדבריו וכן המ"מ הראה פנים לדבריו מעתה נסתלקה טענת הראב"ד ז"ל ודעמיה שאומרים ע"מ כן שכרו שהרי יש כמה טעמים שבגללם ישתתפו במקח או בשכירות אע"פ שלא תמשך בו שותפות' ולכן כדברי הרמב"ם נקטינן והדין עם ראובן שגם בשכירות יש דין גוד או איגוד ושלום: