שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ד/טור הראשון/מה
עם היות שזאת התשובה נכתבה לעיל סי' ל"ו שניתיה כאן בשביל מה שנתחדש בה:
שאלה מה: שאלת אדוני מורי ורבי נר"ו. הוצרכתי לשאול ממעכ"ת ראובן ושמעון לקחו מעות מהעכ"ום ברבית לזמן ששה חדשים אם בתוך הזמן עמד ראובן ואמר לשמעון תן לי חלקך וכשיבוא העכו"ם אתן לו חלקי וחלקך וגם הרבית בעדך אתן לעכו"ם ונתרצה שמעון ונתן לראובן המעות ובא זמן העכו"ם ובא לגבות חובו עמד ראובן ואמר לא אתן אלא חלקי בלבד ברבית והרבית אשר עלה על שמעון אינו נותן לפי שיש בו צד רבית ולא לקחתי המעות של העכו"ם אלא מיד שמעון ולאחר שהם ברשותו כמו חדש ובא לשאול על זה בב"ד ועדיין הם עומדין עד שתשיבני על זה אם יש צד רבית והדין עם ראובן משני פנים אחד מצד מה שקבל המעות מיד שמעון ולא מיד העכו"ם. ב' לפי שהמעות הם כבר ברשות שמעון כמו חדש או הדין עם שמעון. ועדיין אני מיחל לכבוד תורת אדוני ומורי ותשובתו הרמתה כי שם ביתו וכו'. ולך תהיה צדקה:
תשובה: שאלה זאת היא מילתא דפשיטא וברירא כביעתא בכותחא דהדין הוא עם ראובן בודאי אחר אשר לא קבל המעות אלא מיד שמעון והדין הזה הוא מבואר בטי"ד סימן קס"ט וז"ל ישראל שלוה מעות מהעכ"ום ברבית וכו'. והוסיף עוד לומר ואפי' העמידו אצל העכו"ם וא"ל העכו"ם תנם לישראל זה והפטר ואני אתנה עמו שיתן לי רבית וקרן אסור דכיון דקבל מיד ישראל נראה כנותן רבית לעכו"ם בשליחותו של ישראל וכו'. וכ"ש בנדון זה שלא ראה פני העכו"ם ומה שעשו עשו ביניהם דהו"ל רבית של ישראל ממש שאין לו לראובן לפרוע כלום מהרבית של עכו"ם ושמעון הוא שיפרע הרבית לעכו"ם. אך אמנה יש לו על ראובן תרעומת דברים לפני המקום ב"ה אם הוא עשה לו הדבר הזה בערמה מעיקרא שהיה יודע את הדין ורימה אותו לתת לו המעות של הקרן מידו ויהיה הוא מתעסק ונושא ונותן בהם ומרויח והוא יפרע הרבית לעכו"ם אין לך רמאות והיתול יותר מזה ואם ירצה ראובן לעשות חסד ואמת לאחר אשר יפרע שמעון הרבית לעכו"ם השיעור ההוא אשר נתן לעכו"ם יתננו הוא לו במתנת חנם דרך צדקה וחסד ובזה חן חן לו חן שמים וחן הבריות. א וכן ג"כ ראיתי לעורר אתכם על דבר אחד והוא שאם ראובן ושמעון הנז' כשלקחו המעות מהעכו"ם ברבית נעשו שניהם לעכו"ם ההוא ערבנים קבלנים ובערבנות מנהג העכו"ם שתהא שלוף דוץ באופן שאין אחד מהם יכול לומר לעכו"ם כשיתבענו בעד חברו לך תבע את חבירי תחלה בעד חלקו ונמצא שראובן זה היה העכו"ם יכול ליפרע ממנו כל החוב והרבית הנז' לפי זה חייב הוא לפרוע כל הרבית לעכו"ם שאינו פורע בעד שמעון אלא בעד עצמו שהגם אם לא קבל הקרן מיד שמעון הנז' והיה מפסידו ואוכלו היה הוא חייב לפרוע לעכו"ם הכל קרן ורבית ומה שלקח מיד שמעון הקרן להצל' עצמו עשה מה שעשה א"כ בעד עצמו הוא נותן הרבית לעכו"ם ולא בעד שמעון. ב וכן ג"כ אם ראובן ושמעון הנז' היו שותפים שניהם לשאת ולתת ולקבל חובות באחריות שניהם והלכו והביאו המעות ברבית מאת העכו"ם ואח"כ עשו חלוקה ואמר ראובן לשמעון שישארו המעות אצלו והוא יפרע את הרבית בודאי הוא חייב לשלם ולפרוע לעכו"ם כל הרבית מאחר שבשעת קבלת המעות היו שותפים וכל אחד מהם היה ערבן קבלן בחברו שכן הדין שכל אחד מהשותפים הוא חייב בכל החוב שיטלו מאחרים ע"כ. נאם שלמה דוראן ס"ט: