שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ד/טור הראשון/ג

מלייאנא לה"ר מכלוף בעבון י"ץ

שאלה ג: שאלתני ידידי על חתיכות מהכרס שלא נמלחו ומלגו אותם במי' חמין להסי' מהם השער אי חיישינן להו ולכלי שנמלגו בו משום דם אם לאו.

תשובה: בפ' כל הבשר (קי"ג ע"א) אמרי' א"ר משרשיא אין מחזיקין דם בבני מעי' תרגמא אכרכשא ומיעייא והדרא דכנתא. ופרש"י ז"ל אין מחזיקין דם וכו'. אינם בחזקת דם ליאסר אם לא נמלחו. הדרא דכנתא דקין שסביב הכנתא ומיעייא הקבה והכרס ושאר הדקין. וכרכשא טבחייא. וכ' המרדכי ז"ל הה"נ אם נמלחו בקערה שאינה נקובה שרו. וכ' עוד ראב"ן ז"ל שהראשונים לה היו מולחין כרס של בהמה קוד' תשלומו לגרו' השער משום שלא היו מחזיקין בו דם. והר"ן ז"ל בשם ר"ת ז"ל כ' שהכרס אינו בכלל המעייא דאמר רב משרשיא ומחזיקין בו דם והביא ראיה הוא ז"ל שהרי אמרו (חולין נ' סע"ב) במחט שנמצא בעובי בית הכוסות אם אין עליו קורט דם בידוע שהוא לאחר שחיטה מכלל דאית ליה דם וחלקו עליו בזה ואמרו בודאי דם מועט אית ביה וכלהו מעייא ג"כ בודאי יוצא מהם דם ע"י חבורה אבל אין בהם דם כ"כ שיתפרש מהם בבשול והו"ל דם האברים שלא פירש. וכן המליחה ג"כ לא תוציא מהם רק המוהל ולפ"ז גם החתיכות עצמם והכלי שנמלחו בו מותרי' אחר שהחתיכות היו מנוקרים משמנם דשמנם בודאי אית בי' משום דם ודבר זה הוא מבורר בדברי הפוסקים ז"ל ולמבין די בראשי פרקי'. ממני הצעיר שלמה דוראן ס"ט.