שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ד/טור הראשון/ב
אל קלעאי לתלמידנו ה"ר מדרכי אברהמי י"ץ
שאלה ב: שאלתני בני על ענין גדי שנשחט שנסתפקת' בו אם עברו ח' ימים ללידתו אם לאו ורצו לאוסרו מספק זה קצת בעלי תורה ואתה נסתפקת בזה ודעתך להתיר.
תשובה: מבורר הוא בפ' ר' אליעזר דמילה (קל"ו ע"א) דלא הצריכו ח' ימי' אלו אלא מספק נפל וא"כ אם ידוע לנו שכלו לו חדשיו דהיינו ה' חדשים לדקה ותשעה לגסה כמו שמבואר בפ"ק דבכורות (ח' ע"א) הוא מותר אפי' בן יומו א' דבית הרח' אין בו משום רסוק איברי' כדפשיט לן בחולין בפ' ואלו טרפות (נ"א ע"א) לפי' ר"ת ודלא כפירש רש"י ז"ל וא"כ הגדי הזה שנסתפקת' בו י"ל שהוא מותר מטע' ס"ס דק"ל בכולהו דוכתי דס"ס מותר אפי' בדאוריית' דהא גדי זה ספק אם יש לו ח' ימים אם לאו ואם יש לו הרי הוא מותר ואת"ל אין לו ח' ימי' שמא כלו לו חדשיו כ"ש שאמרת' בגדי הזה שרבו בני אדם האומדי' אותו שהוא בן ח' ימי' מאות' האומדי' שאינו בן שמנה. ואע"ג דהרשב"א ז"ל כ' בתשובה שאין סומכין על העכו"ם בגדיים קטנים הנלקחי' כשאומר שהם בני ח' ימי' מכלל דהוא ז"ל מצריך ראיה שיש לו ח' ימי' י"ל דלא אמר הרשב"א ז"ל דברי' אילו אלא בגדי קטן כל כך דלית ליה הוכחה שהוא בן ח' ימים אלא ע"פ העכו"ם ולא סמכינן עליה דפיה' דבר שוא אבל בנ"ד שקצת בני אדם אומרי' שהוא בן ח' ימים לפי אומדנא דידהו ואע"ג שקצת אומרים דעדיין אין לו ח' ימים לפי אומדנא דידהון הו"ל ס"ס כדאמרינן ומותר וכ"ש שמצינו לקצת גאוני' ב' שאמרו דלא בעינן ח' ימים אלא לקרבן אבל לאכילת חולין אפי' בן יומו מותר כמו שכתב אורחות חיים ואע"ג דלא קי"ל הכי ה"מ בודאי אבל בספק עבדינן כוותייהו כ"ש בס"ס וא"כ אין לאוסר טעם ישר. וטעם המתיר יכשר. וכחו יישר נאם הצעיר שלמה ס"ט בכמ"ר צמח דוראן נר"ו.