שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/שכג
ענין שכג:
הוקשה לך למה הוצרכו להזות ג' וז' בשביל הרוגי מדין שהרי העכו"ם אינם אלא כבהמה וטומאת נבלת בהמ' אינה אלא טומאת ערב ואין לה הזאת ג' וז':
דע כי לא נסתפק אדם לעולם שהעכו"ם הם מטמאים במגע לענין טומאת ז' והזאת ג' וז' שהרי מקרא מלא הוא בהרוגי מדין כל הורג נפש וכל נוגע בחלל תתחטאו וזה בכל העכו"ם הוא דמאי שנא. ובראשון מנזיר (ד' ע"ב) מוכח הכי בפי' שהיו רוצין ללמוד ששמשון לא הי' נזיר לפי שהי' נוגע במתי עכו"ם כמ"ש בלחי החמור הכיתי וכו' וכן ויך ויקח את חליצותם ואף במשא הן מטמאין טומאת ז' כמ"ש בספרי בפ' חוקת אלא שסתם ברייתא היו דנין זה מק"ו מנבלה ואף לז' כמו במגע אע"פ שטומאת נבלה אינה אלא טומאת ערב דלית להו דיו לבא מן הדין להיות כנדון ור"מ דאית לי' דיו למד זה מהכתוב כל הורג נפש שהורגו בדבר המקבל טומאה כלו' דרך משא כמ"ש הרמב"ן ז"ל בפ' מטות ולא נתמעטו העכו"ם מדכתיב אדם כי ימות באהל ודרשי' אתה קרוים אדם ואין אומות העולם קרוין אדם אלא מטומאת אהל והרי אמרו בפ' הבא על יבמתו (ס"א ע"א) רבינא אמר נהי דמעטנהו קרא לטמויי באהל דכתיב אדם כי ימות באהל ממגע וממשא מי מעטינהו קרא והרי זה מפורש שהעכו"ם מטמאין במגע ובמשא כישראל אע"פ שאינ' קרויים אדם. ולענין טומאת אהל הוא שנסתפק אם הם מטמאין באהל דבפ' המקבל (קי"ד) א"ר אבהו אשכחיה לאליהו דקאי בבית הקברות של עכו"ם א"ל ר' אבהו לאליהו מר לאו כהן הוא א"ל לא גמר מר סדר טהרות דתניא רשב"י או' קברי עכו"ם אין מטמאין באהל מכאן נראה דהלכה כרשב"י כיון שאליהו ז"ל ס"ל כותיה והרבה הקשו על זה שהרי באחרון מאהלות (מ"ז) שנינו רשב"ג אומר מדורות העכו"ם טמאים מפני שהנשים קוברות שם נפליהם ור"ת ז"ל פסק כן דקי"ל (גיטין ע"ה ע"א) כל ששנה (ר"ג [רשב"ג] במשנתינו הלכה כמותו ויש דוחין דלא קי"ל כהאי כללא כמ"ש הרי"ף ז"ל בפ' גט פשוט ואני אומר דאי אפשר למדחייה להא דרש"בג שהרי סתם משנה היא ולא נזכר רשב"ג בההיא דמדורות עכו"ם אלא בתוספתא אבל במשנה סתם נשנית וקי"ל הלכה כסתם משנה. ועם כל זה אומר אני שאין לדחות דרש"בי משום הא דמדורות עכו"ם דההיא לאו לענין טומאת אהל נשנית אלא לענין טומאת ארץ העמים שגזרו עליה טומאה ומדורות העכו"ם אע"פ שהם מא"י דנו אותם כדין ארן העמים לענין טומאה אע"ג דאפשר שאין קברי העכו"ם מטמאין באהל כההיא דרשב"י. ועוד אומרים דאף את"ל שאין קברי עכו"ם מטמאין באהל אותם מדורות הם טמאי' משום טומאת מגע שאין דרך לקבור הנפלים בעומק ושמא יתגלו העצמות ויגע בהם. עוד הקשו מדאמר במס' מ"ק (ה' ע"א) מנין שמציינין על הקברות שנ' ומצא עצם אדם ובנה אצלו ציון וההוא גבי גוג ומגוג כתיב שהם עכו"ם אלמא עכו"ם מטמאין באהל שאין מציינין אלא על טומאת אהל כדאמר התם (שם ע"ב). ויש דוחין דלעתיד על הכל מציינין כדי להרבות בטהרה. עוד הקשו מדאמרי' בפ' חזקת (נ"ח ע"א) ר' בנאה הוה מציין מערתא דאדם הראשון ודאברהם אבינו והם היו בני נח אלמא עכו"ם מטמאין באהל וי"א שאלו שהיו לפני הדבור היו מטמאין באהל והוכיחו כן מספרי. והרמב"ן ז"ל דחה דההיא דספרי לענין מגע אתמר וכ"כ רש"י במס' נזיר (נ"ד ע"א) והרב ז"ל כתב שמפני כבודם הי' מציין לא מפני הטומאה לפי שאין מטמאין באהל אלא ישראל שקבלו התורה אבל דעת ר"ח ז"ל הוא לדחות ההיא דרשב"י משום הא דמדורו' העכו"ם והרמב"ם ז"ל (פ"ג מה' אבל ה"ג) פסק כותיה שאין קברי העכו"ם מטמאין באהל וכן נהגו להכנס הכהני' בקברו' העכו"ם והרב ר' פרץ הכהן ז"ל אשר נפטר בברצלונה הי' נזהר מפני המשומדים דקי"ל (סנהדרין מ"ד ע"א) אע"פ שחטא ישראל הוא ושלום לכם: