שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/שכ
ענין שכ:
דין. לפי שהחזני' טועים בזה כתבתי אני שמעון בכ"הר צמח זלה"ה. המפטיר אינו קורא בתורה אלא לכבוד התורה שיאמרו התור' עיקר והוא קורא קצת ממה שקרא השביעי ע"כ אומרי' קדיש אחר השביעי וכיון שהפסיקו בקדיש אינו עולה למנין ובתעניות ובמנחה של י"כ וכן בשחרית של ט"ב הוא עולה למנין ג' אע"פ שהוא קטן כיון שלא הפסיקו בקדיש אחר שקרא הב' וכשחל ר"ח בשבת אחר שהשלים הז' הפרשה אומר קדיש ככל שבתות השנ' והמפטיר קורא פרשת ר"ח וצריך שיהי' גדול ולא קטן כמ"ש בעל המנהג בה' חנוכה לפי שהקריא' היא חובת צבור ואין מוציא מי שאינו מחוייב בדבר למי שהוא מחוייב בדבר כקטן ואחריו אומרי' קדיש ב' שזאת הקריאה אינה נקראת מפטיר כמו בכל שבת שאינה אלא מפני כבוד התור' אבל היא חובה ואומרי' עליה קדיש וה"ה לכל יום שיש בו ב' ספרים כמו ברגלים ויה"כ שאומר קדיש על הראשון וקדיש על הב' וכן ביום שמחת התור' שנהגו לקרות פ' בראשית שלא ימצא השטן מקום לקטרג על ישראל לפי שכבר השלימו התור' וקרא אותה הוא גם אותה קריאה צריכה קדיש ובכל אחד משלשה ספרים שמוציאי' באותו יום אומרי' קדיש ובר"ח טבת שמוציאי' ב' ספרים אחד לפרשת ר"ח וא' לפ' חנוכ' ובפ' ר"ח קורין ג' ט"ו פסוקי' לכל א' ה' אין אומרים קדיש בראשון לפי שאין מפסיקין בקדיש בין ג' לד' שחובת היום בארבע' ואין אומרי' קדיש עד שיעלו כל המחוייבין לעלות ואומר קדיש אחד בספר שני אחר שקראו הארבעה וכן בחולו של פסח שמוציאי' שני ספרי תורות וקורין ד' ובשבת שיש שלש ספרים כגון ר"ח טבת ור"ח אדר ור"ח ניסן שחלו להיות בשבת שקורין הפרש' ששה והשביעי פ' ר"ח והמפטיר פ' חנוכה ושקלים והחדש א"א קדיש על הראשון כדי שלא יפסיקו בין ששי לז' ואומרי' קדיש על השני שקרא בו הז' וקדיש על השלישי שקורא בו המפטיר פ' של אותה שבת שיהי' ובברכת ההפטר' של מנח' ביום הכפורים או על התור' כמו בשחרית בין בחול בין בשבת בלא שום שנוי ונהגו להפסיק בפסוק ולערב יחלק שלל והוא טעות.