שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/שו
ענין שו:
עוד כתב לי הרב הנזכר ז"ל בההיא (ר"ה ל"ד ע"ב) דשמע ט' תקיעו' מט' בני אדם כאחד כתב רש"י ז"ל דלא גרסינן לא יצא דהרי תרי קלי מתרי גברי בהלל ובמגלה ובתקיע' משתמעי אלא יצא גרסינן והמפרשים ז"ל כתבו דליתה דהכא משום הכי לא יצא לפי שהוא צריך לשמוע על הסדר תקיעה ותרועה ותקיעה והכא הרי שמען כלן בבת אחת יוצא מדבריהם דתקיעה מזה ותקיעה מזה בבת אחת ואח"כ תרועה מזה ותרועה מזה בבת אחת וכן כל הסימן שיצא לשני סימנין דתרי קלי מתרי גברי משתמעי ויהיב דעתיה ושמע זה וזה ועולה לו לשנים עכל"ה ז"ל. ואני עניתיו והנה יש נסחא אחרת בדרשת הרמב"ן ז"ל אם קול חיצון לבדו שמע לא יצא. אם שמע קול שניהם י"א יצא דהא קיימא לן בשופר תרי קלי משתמעי דכיון דחביב עליה יהיב דעתיה ושמע ואפילו יהי' קול אחד פסול והשני כשר ואפי' היו הפסולים רבים וקולן גדול וחזק. והכשר יחיד וקולו חלוש מהם דהיינו שופר ושתי חצוצרו' דמקדש כדמסיק בגמרא ואני אומר אם שמע קול חיצון ופנימי הוו להו תרי קלי מחד גברא ולא משתמעי ולא אזלינן בתר רוב שופרו' ושנים הם אלא בתר תוקע וחד הוא ויש קצת ראיה מצפהו זהב מבחוץ ונשתנה קולו מכמות שהיה (שם כ"ז ע"ב) דהא שמע תרויהו ובתרי קלי נינהו וצ"ע ע"כ לשון הרמב"ן ז"ל. ויש לתמוה לכאורה איך אפשר שישמע קול חיצון לבדו בין שיהי' עודף החיצון מצד א' בין שיהי' עודף משני צדדין. הרי הקול עובר בפנימי על כל פני' ושני שופרות הם. ונראה שהם מפרשים אם קול פנימי שמע שלא נשתנה קולו מכמות שהיה והוא עודף על החיצון משני צדדין יצא שאין כאן אלא קול שופר אחד ואם קול חיצון לבדו שמע שלא שינה קולו הפנימי כלל לא יצא אעפ"י שקול שופר אחד שמע כיון שהקול הוא יוציא מהפנימי הוא חוצץ ולא דמי לקדחו בזכרותו דהוי גוף א' ואינו חוצץ אבל זה חוצץ ואם קול שניהם שמע שלא היה הקול דומ' לקול פנימי ולא לקול חיצון אלא קול מ"מ מעורב משניהם היו סוברין להכשירו כתרי קלי מתרי גברי בשופר וחצוצרו' ולא פסיל מטעם שופר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה שופרות אלא כשדבק שברי שופר או הוסיף עליו כל שהוא אי נמי בקרן פרה כדאמרי' בגמ' (שם כ"ו ע"א) משום שנעשה משני שופרות שופר אחד. אבל בכאן שני שופרו' חלוקין הם. והרמב"ן ז"ל חלק עליהם משום שהתוקע אחד הוא אעפ"י שהשופרו' הם שנים והוו כתרי קלי מחד גברא דומיא דזכור ושמור דאמר בגמרא (שם כ"ז ע"א) מה שאין האזן יכולה לשמוע ואף בזה הצריך רבינו הרמב"ן ז"ל עיון משום דזכור ושמור קול אחד ולא שתי קולות ולא ראה ה"ר יצחק ב"ש ז"ל זאת הנסחא וכתב מה שכתב על הנסחא שמצא וכבר כתבתי עליו גם כן אפי' לפי אותה נסחא. ושלום על ישראל: