שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רצד
שאלה רצד:
עוד שאלת כי יש עכו"ם קונים בשר מן השוק ומביאין אותו לביתו של ישראל לבשל בביתו זה הבשר אם נקראת נביל' והנבילה שלא נשחט' כהוגן אם אסור לבשלה ושחיטת הישמעאלים ששוחטין הסימנין והוורידין אם מותר לישראל לבשלה ויאכלנה הנוצרי:
תשובה: שחיטת העכו"ם אפי' שחטה כראוי נבלה היא ומטמא' במשא כמו שנזכר בראשון מחולין (י"ג ע"א) ובפ' העור והרוטב ואם מותר לישראל לבשל לעכו"ם ויאכלנו בן נח אינו אסור בנבלה ומותר לישראל להושינו לו מה שהוא מותר לו ואינו אסור אלא להושיט לו אבר מן החי שהוא אסור לבני נח ובמקום שאינו יכול ליטלו בן נח משם כגון דקאי בתרי עברי נהרא שאין בן נח יכול ליטלו משם אם לא יתננו לו הישראל אסור משום ולפני עור לא תתן מכשול וליתן אותו לאחר ואחר יתננו לו כגון למכור לבונה לעכו"ם והעכו"ם נותנה לכומר להקטיר' לע"ז ואין בזה משום ולפני עור לא תתן מכשול משום דאלפני מפקדי' אלפני דלפני לא מפקדינן וכל זה מפורש בע"ז (ו' ע"ב י"ד ע"א) וכן בפרק כל שעה (כ"ב ע"ב) אמר אסור להושיט אבר מן החי לבני נח וכיון דנבלה מותרת לעכו"ם אין בזה משום ולפני עור לא תתן מכשול יאכל עד שתבקע כרסו ולטומא' לא חיישי' שאין טהרה נוהגת בינינו היום והרי אנו כלנו טמאי מתים שאין לנו אפר פרה ומה לנו לחוש לטומאת נבלות הקלה ואנו טמאים טומאת המת החמור'. מיהו זה מן התור' אבל יש בזה כיעור להתעסק עמהם בפת בגם ויש לו לאדם להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו שהרי אמרו (ע"ז נ"ח ע"ב) אסור למזוג יין נסך לעכו"ם משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב והנוהג היתר בזה אין בו רוח טהרה ואם משום דרכי שלום ומפני חשש איבה יכול לאשמוטי מניה ולומר לו מה שאין אנו אוכלין אין אנו רשאין לבשלו ובכיוצא באלו הטענות אמרו בפ"ב דע"ז ויכול לפייסו בדברים כשרים ונבלה מותרת לעכו"ם במכירה ולגר בנתינה כפשט הכתוב וכן נזכר בגמ' בפרק כל שעה (כ"א ע"ב) ובפ' (העור והרוטב) [כל הבשר] (קי"ד ע"ב):