שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רצ
שאלה רצ:
בגאייה.
כתבת, שליח צבור ירד לפני התיבה ביום ראשון של ראש השנה שחל להיות בשבת, ובתפלת המוספין במקום "זה היום תחילת מעשיך" אמר "זה היום זכרון מעשיך". ובמקום "היום הרת עולם" אמר "היום נצב לריב ה' ", וביום טוב שני לא שינה כלום.
ושאלת אם השינוי הזה הוא אפשרי או הכרחי, ואם יש חילוק בין יום טוב ראשון ליום טוב שני בתפלה, בין בחול בין בשבת:
תשובה: בגמרא[1] בפרק ראוהו בית דין (כ"ז ע"א) אמרו כמאן מצלינן האידנא זה היום תחילת מעשיך, כמאן כר' אליעזר. וכן נוהגין בכל ישראל לאומרו. ו"נצב לריב ה'" לא נזכר בגמרא ולא בשום תיקון תפלה, והוא לנקמה ולפורענות ואין לאמרו. והיוצא מדרך הראשונים ז"ל אין מזכירין אותו לשבח.
וכתב רב עמרם גאון ז"ל בסדור תפלות, בתפלת מוסף של חול: ואלו שיש ביניכם שנראים כמדקדקים וגורעים ומוסיפים, לא יפה הם עושים שמשנים מנהג שתי ישיבות, ומנהג שלנו. אין אנו משנין ממה שאמרו חז"ל בתלמוד בין בשבת בין ביום טוב. ואי מתקלעי למקום ואמר ש"ץ מאי דלא בעי, מסלקינן ליה. עד כאן לשונו.
ובסדר הפסח כתב על בני אדם שהיו משנים בהגדה, זה לשונו: תמה גדול יש בדבר, ומי שנוהג זה המנהג אין צריך לומר שלא יצאו ידי חובתן, אלא כל מי שהוא עושה כך, מין הוא וחלוק לב וכופר בדברי חכמים ובוזה דברי משנה ותלמוד, וחייבין כל ישראל לנדותו ולהבדילו מקהל ישראל ככתוב והוא יבדל מקהל הגולה.
ובסוף דבריו אמר: צריכים לנדותו שלא להתפלל עם ישראל בבית הכנסת, ולהבדילם עד שיחזרו למוטב ומקבלין עליהם שנוהגין כמנהג של שתי ישיבות, שכל מי שאינו נוהג מנהג שלנו לא יצא ידי חובתו. עד כאן.
ומכאן תוכל להבין לענין הנדון שלכם:
- ^ מס' ראש השנה.