שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רלג
שאלה רלג:
עוד שאלת אלמנה א' נשאת והכניסה לבעלה נדוניא וכתבו בכתובתה דהנעלת ליה מבית אמה ומנהג המקום שאם תמות האשה בחיי בעלה שתחזור הנדוניא לאותו שנתנם לה בנשואיה והאשה אומרת אני לא הבאתי מבית אמי כלום כי אם מנכסי הבאתי אותם ואני רוצה שאותו חצי החוזר לאחר מיתה שלא יהיה לאמי זכות בהם ולא לאחי שאינו אחי מאבי והסופר כ' דהנעלת לי' מבית אמה מעצמו ולא נמלך עמי כלל וכן מודה הסופר וגם העדי' מעידי' כן אלא שחתמו על מ"ש הסופר והסופר כתב כפי מה שמצא בטופס שטרות אחרו':
תשובה: אם הסופר והעדים מעידים כי אותו דבור הנכתב שלא במצותה נכתב הוא בטל והרי הוא כאלו לא נכתב. שכל תנאי שהוא בשטר שאינו נהוג בשאר שטרו' אין לסופר לכתבו עד שישמע מפי האשה בפי'. ולזה אנו כותבי' בשטרו' שיש בהם נאמנו' וקנינא מני' ועל הנאמנו' בפרוש. ואם לא כתב כן אנו תולין שהסופר כתבו מעצמו כמנהג שאר שטרו' והוא בטל ואין בזה משום מגיד וחוזר ומגיד. שכיון שאין חוזרין בהם מעיקר העדות ותולין דבריהם במה שאפשר לטעות השטר הוא קיים ואותו התנאי הוא בטל: