שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רכד
ענין רכד:
הרשב"א זלה"ה נשאל כי במקום אחד נמנע המטר מחדש אייר עד יציאת חג השבועו' והתחילו הצמחים להשתנו' ומקצתן להתיבש וגזרו תעני' והתפללו כל הקהל כאחד בבית הכנסת כל היום. ונחלקו התלמידים בתפלה. כת אומרת שאין לומר שש ברכות ומי שענה בזמן הזה אלא בזמן שנמנע המטר בזמן הזריעה. אבל עכשיו לא אלא שמרבים בתפלה ומתריעין בשופרו'. ואמרו שכך נרא' מהגמ' ומדברי הרמב"ם ז"ל. וכת אומרת שאומרים ברכות לפי שהצמחי' התחילו ליבש ואין לנו שהות להכרזת י"ג תעניו' ולפיכך נהגו לזה חומרא בשבע תעניו' אחרונו'. וכן מצאנו מפורש לה"ר יונתן ז"ל והשיב הרב ז"ל שנרא' לו כדברי הכת הראשונ' מכמה טעמים דכשמזכירין טל בפסח אין מזכירין גשמים אפי' הרבי' אלא בשומע תפלה כיחידים ואפי' צריכים לגשמים הרבה וכדשלח להו ר' סימון לבני גלילא דגרסי' בפ"ק דתעניו' (י"ד ע"ב) שלחו ליה בני נינוה לר' כגון אנו דצריכין למטרא אפי' בתקופ' תמוז. כיחידים דמינן בשומע תפלה או דילמא כצבור דמינן ובברכת השנים. שלח להו כיחידים דמיתו ובשומע תפלה. והקשו עליו בגמרא א"ר יהודה אימתי בזמן שהשנים כתקנן וישראל שרויים על אדמתן אבל בזמן הזה הכל לפי השנים והכל לפי המקומו' והכל לפי הזמן א"ל מתני' רמית עליה דר' ר' תנא הוא ופליג ואסיקנא דאפסיק' הלכתא התם הכי ואם אינן מזכירין אלא בשומע תפלה היאך יוסיפו בתפלה שש. ובההוא מעשה דנינוה אמרו בירושלמי (שם פ"ק ה"א) בנינוה צריכין למיעבד תעניתא בתר פסחא אמר להם צאו ועשו ובלבד שלא תשנו ממטבע הברכה. ועוד דתנן עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן והיחידי' חוזרים ומתענין עד שיצא ניסן. יצא ניסן הגשמים סימן קללה. שנא' הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ולא ראינו מעולם מי שעשה כן עכ"ל תשובתו ז"ל. ותשובתו ז"ל אינה נראית נכונה. מאי שנא שאלת גשמים שצריכין לאחר ניסן משאר צרות שמוסיפין ששה ומה שאמר בירושלמי ובלבד שלא תשנו ממטבע הברכו' היינו שלא יאמרו בברכת השנים ותן טל ומטר אלא בשומע תפלה. ומאי דאמרי' שאם יצא ניסן הגשמים סימן קללה. כבר נתפרש זהו אם לא ירדו קודם לכן אבל ירדו ופסקו אינן סימן קללה ובירושלמי (שם) מפורש שמוסיפין שש ברכו' לאחר הפסח דהכי גרסי' התם בנינוה צריכין למעבד תעניתא בתר פסחא. אתא שאלון לר' אמר להו לכו ועשו ובלבד שלא תשנו ממטבע של תפלה. היכן הוא אמר ר' ירמיה סבר מימר בשומע תפלה. א"ל ר' יוסי לא כן אמר לי ר' זעירא בשם רב הונא לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורו' גשמים בתחיית המתים אומר בשומע תפלה. אמר לן רבי לכו ועשו ובלבד שלא תשנו ממטבע התפלה. על דעתיה דר' יוסי היכן אומרה בשש שהוא מוסיף. עד כדון צבור שיש לו שש יחיד שאין לו שש. אמר ר' חנינא לא כן א"ר זעירא בשם רב הונא יחיד תובע צרכיו בשומע תפלה. ואלו צרכיו הם ע"כ. הרי מפורש שמוסיפין שש ובהם מזכיר גבורת גשמים: