שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/ריד
ענין ריד:
תני' בפ"ק דר"ה (י"א ע"ב) בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארובו' השמים נפתחו ר' אליעזר אומר אותו היום שבעה עשר במרחשון הי' יום שמזל כימה שוקע ביום ומעינות מתמעטין ומתוך ששינו מעשיהן שינה הקב"ה עליהם מעשה בראשית והעלה מזל כימה ביום והביא מבול לעולם ור' יהושע אומ' אותו יום שבעה עשר באייר הי' יום שמזל כימה עולה ביום ומעינות מתגברין. ומתוך ששינו מעשיהם שינה הקב"ה עליהם מעשה בראשית ונטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם. בשלמא לר' יהושע היינו דכתיב שני. אלא לר' אליעזר מאי שני. שני לדין. בשלמא לר' יהושע היינו דשינה. אלא לר' אליעזר מאי שינה. כדרב חסדא דאמר רב חסדא ברותחין קלקלו ברותחין נדונו ברותחין קלקלו בעברה. ברותחין נדונו כתיב הכא וישוכו המים וכתיב התם וחמת המלך שככה. הפירוש י"ב מזלות יש ברקיע והם טלה שור תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים. ואלו המזלות הם קבועים בגלגל ט' ובגלגל ח' יש כוכבים אחרים מלבד ז' כוכבי לכת שיש לכל אחד גלגל בפני עצמו והם שבתאי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה. וכוכב כימה הוא בגלגל ח' למטה מגלגל המזלות והוא זנב טלה כמו שנזכר במס' ברכות בפ' הרואה (נ"ח ע"ב) וכן נרא' מפ' המקבל (ק"ו ע"ב) ויש בו הרב' כוכבים כמ"ש ז"ל מאי כימה כמאה כוכבי ורובם הם במזל שור בתחלתו והחמה היא מהלכת בגלגלה כנגד שנים עשר מזלות. ומהלכה הוא חדש אחד בכל מזלות. ובחדש ניסן היא כנגד מזלות טלה ובחדש אייר היא כנגד מזל שור וכן עד סוף השנה שהיא מגעת עד מזל דגים שהוא המזל השנים עשר. וחוזרת בתחלת ניסן למזל טלה על כן נקראת השנה שנה שהיא שונה לאותו מקום שהית' בו בשנה שעברה ובכל זה יש קצת קרוב כי שנת החמה היא שס"ה יום ורביע ושנת הלבנ' אינה אלא שנ"ד יום ח' שעות תת"עז חלקים ואין אנו צריכין לזה בפירו' זאת ההלכ'. ולעולם ששה מזלות הם למעל' על הארץ וששה מזלות שכנגד' הם למטה מהארץ וכשהחמ' נכנסת בראש טלה בתחל' ניסן כשיאיר היום מתחיל ראש טלה לעלות. וכל אותה הליל' היא על הארץ מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים מאזנים בסוף המערב ודגים בתחל' המזרח וכשמתחיל טלה לעלות מתחיל מאזנים לשקוע ובחדש מרחשון חוזר עקרב להתחיל לזרוח ושור לשקוע וכן בכל חדש וחדש ובחדש תשרי מתחיל מאזנים לזרוח וטלה לשקוע ובחדש מרחשון חוזר עקרב להתחיל לזרוח ושור לשקוע ובחצי החדש מתחיל חצי עקרב לזרוח וחצי שור לשקוע. ובחצי היום יהי' חצי עקרב באמצע השמים. וחצי שור תחת הארץ באמצע התהום והמבול ירד בי"ז לחדש מרחשון בחצי היום. דבאותה שעה נכנס נח בתיבה כמו שאמרו בספרי שאמר הקב"ה אני מכניסו בחצי היום וכל מי שאפשר בידו למחות יבא וימחה ולא נכנס עד שדחקוהו המים כמ"ש בבראשית רבה כי נח מקטני אמנה הי' ולא האמין שיבא המבול עד שדחקוהו המים א"כ בחצי מרחשון בחצי היו' התחיל המבול ואותה שעה הי' חצי עקרב בחצי השמים. וחצי שור שכנגדו שוקע באמצע הארץ למטה בתהום. ושינה הקב"ה מעשיה' והעלה מזל כימה שהי' שוקע והביא מבול לעולם. ור' יהושע שאמר בשבעה עשר באייר הי' המבול. ולפי דבריו מזל כימה הי' עולה ביום ומעיינות מתגברין. יקשה לדבריו מאי שינה על כן תירץ שאין השינוי בעליית כימה אלא ברתיחת המים זה למדנו מפי' הרמב"ם ז"ל בהלכ' זו. אבל רש"י ז"ל גורס בהפך כי בי"ז במרחשון הי' מזל כימה עולה ביום ובי"ז באייר מזל כימה שוקעת והוא מודה שמזל כימה הוא בזנב טלה. ומשנה הגרסא בשלמא לר' יהושע היינו דשינה שהעלה מזל כימה ביום ופי' עולה ביום ושוקע ביום סוף היום כי בי"ז במרחשון כששוקע עקרב בסוף היום יעלה שור. ובחצי החדש של מרחשון שוקע חצי עקרב ועולה חצי שור ואין דבריו ברורים כי אם כימה הוא בזנב טלה אינו עולה בחצי מרחשון בסוף היום כי בסוף היום עדין כל מזל טלה הוא למט' מהארץ וחצי שור והמבול בחצי היום הי'. ודברי הרמב"ם ז"ל הם ברורים: