שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/קעז


שאלה קעז:

והראן. שאלת יעקב צוה בשעת מיתה שיתן לקצת בניו במתנה דבר ידוע ואחר זה כתב שאר נכסיו שיחלקו בניו וזה לשון הצואה ושאר נכסי אני מוריש לשלשת בני. לפי שהיו לו ראובן הבכור ושמעון ולוי ואמר יחלקו כל השאר בשוה חלק כחלק ע"כ לשון הצואה. ואמד עוד אני מצוה לבני ראובן שלא יערער על אחיו לתבוע יותר על דין פשוט לפי שלקח משלי והוציא והפסיד את ממוני בחיי וזה אם יערער על אחיו לתבוע יותר על דין פשוט ילקח מהחלק שיגיעהו מחילוק השוה בחילוק ילקח שוה מאתים כפולו' וינתן לשמעון וללוי והנשאר יחלוקו ע"כ. אם צואה זו קיימת או לא:

תשובה: נראה שדברי שכ"מ קיימין בזה לפי שהתנה ואמר שאם יערער הבכור תתבטל הירוש' וינתן אל הפשוטים מאתים זהובים והשאר יחלוקו ודבריו אלו האחרוני' קיימין הן שהרי בדיבור אחד נאמר הכל ובתוך כדי דיבור יכול לחזור מדבריו הראשוני'. והרי הדברים הראשונים שנאמרו בלשון ירושה נתבטלו וצריך לדון ביניהם ע"פ דבריו האחרוני' ודבריו האחרונים הם שיתנו אל הפשוטי' מאתים דינרי' והשאר יחלוקו הבכור והפשוטי' ואע"פ שלשון חלוקה אינו בלשון ירושה והי' הדין נותן שיחלקו שוה בשוה הבכור עם הפשוטי' אבל אמדי' דעתי' דשכ"מ כי דעתו הוא שיחלוקו כדין תורה הבכור כבכורתו והצעיר כצעירתו: