שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/קסג
שאלה קסג:
בונה:
שאלת שליח צבור שקור' לאחד לקרו' בתורה ואינו רוצה לקרו' והשליח צבור עצמו מברך וקורא ומברך לאחריה. ואח"כ קורא אחר לקרו' ואינו רוצה וחוזר ומברך וקורא ומברך מבלתי שיחזין אחר עליו ומבלתי שיאמרו לו הצבור או חזן הכנסת קרא. ועוד שהוא חוזר ומברך פעמים שלש בזה אחר זה. ואם הקריאו' ההן עולות למנין שבעה אם יתכן לעשו' ככה או לא:
תשובה: מי שקוראין אותו לקרו' בתורה ואינו רוצה לקרו' עביר' היא בידו והוא מהדברים שמקצרין ימיו ושנותיו כמו שנזכר בברכו' בפ' הרואה (נ"ה ע"א) ואם אותו האיש אינו חושש לזה ואינו רוצה אריכו' ימים אסור לשליח צבור לקרו' עד שיעמוד אחר ויחזן עליו כמו שאמרו בתוספתא חזן העומד לקרו' אחר עומד ומחזן עליו ובגמרא דבני מערבא (מגילה פ"ד ה"א) גרסינן רב ושמואל בר רב יצחק על לבי כנישתא וחזא חזנא דקרא ולא קאי בר אינש תחותוי א"ל אסור לך כשם שניתנה על ידי סרסור כך אנו צריכין לנהוג בה על ידי סרסור ולמדו זה ממה שכתוב אנכי עומד בין ה' וביניכם ותקנה יש בדבר זה להעמיד אצל החזן אדם אחד ואפי' קטן שיודע לקרו' שיחזן עליו. לפי שאפילו למנין שבעה עולה קטן כמו שנזכר באחרון ממגלה (כ"ג ע"א) וכ"ש שיכשר להיו' סרסור ואם כל הקהל הם נמנעים מלעלו'. יקרא ש"צ ויפסוק ויחזור ויקרא. וזה אפי' ז"פ שהרי שנו בתוספתא בני הכנס' שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב ועומד וקורא ויושב וזה אפילו ז"פ ויברך בכל פעם כמו כהן הקורא במקום לוי שהוא מברך שתי פעמים ומאי שנא שתי פעמים משבעה פעמים. וכן כתבו המפרשים ז"ל שיברך בכל פעם. וכל זה כדי שלא יתבטלו מקריאת התור' שבעה כתקון חכמים ז"ל ובלבד שיהיו עשרה בבי' הכנסת שאין קורין בתור' בפחו' מעשרה. ואע"פ שאמרו בתוספתא שאין חזן הכנסת רשאי לקרו' עד שיאמרו לו קרא. כבר אמרו הטעם לפי שאין אדם מבזבז לעצמו וזה כיון שקורא לאחרים ואינם עומדים הרי אינו מבזבז לעצמו אלא לתשלומין: