שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/קב
שאלה קב:
עוד שאלתם ראובן היו לו נשים ומאחת מהם היתה לו בת אחת והיו לו אחים ובשעת מיתה אמר שהבת שהניח אינה בתו והיא ממזרת והנשים שהניח נשארו זקוקות לאחיו לפי דעתו:
תשובה: אם היה האב נאמן לומר על הבת הזאת שהיא ממזרת נשותיו היו זקוקות ליבם דנאמנו' זו דבר תורה כדאיתא בפרק יש נוחלין (קכ"ז ע"ב) ובפ' החולץ (מ"ז ע"א) ובפ' י' יוחסין (ע"ח ע"ב) והיתה מותר' בממזר ודאי דאורייתא וכיון דחשבינן לה ממזרת ודאית מן התורה. א"כ הרי הוחזק לו מן התורה שאין לו בנים ואשתו זקוקה מן התורה דכיון שהתרנו איסור לאו דממזרו' על פיו ה"ה (דאתיא) [דנתיר] איסור כרת דאשת אח דבפ' הערל (פ"ב ע"א) אמרי' כל בדאורייתא לא שנא איסור לאו לא שנא איסור כרת וכן אמרי' בפ"ק דיבמו' (ז' ע"א) דבאיסורא דאורייתא מה לי חומרא רבה מה לי חומרא זוטא. וכן אמרו בפ' בתרא דיבמו' (קי"ט ע"א) ובפי' אמרו דלא פלגינן דבורא בחד גופא בפ' יש נוחלין (קל"ד ע"ב) אבל זאת הבת כיון שהוחזקה שהיא בתו מפי עצמו שוב אינו נאמן לומר דממזרת היא לאוסר' לבא בקהל דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד והכי מוכח בפרק יש נוחלין (קכ"ז ע"ב) דאמרי' התם אמר רבי יוחנן אמר בני הוא ואח"כ אמר עבדי הוא אינו נאמן וכן כתב הרמב"ן ז"ל לענין חזקת בכור וכיון שאינו נאמן דממזר' היא ממילא נשיו פטורו' מן החליצה ומן היבום דהא הוחזק לן דאית ליה בני' ואינו נאמן כנגד חזקה. ומה שכתב הרמב"ם ז"ל (פ"ג מה' יבום ה"ג) היה מוחזק שיש לו אחים ואמר בשעת מיתתו אין לו אחים אינו נאמן והיינו שהוא פוסק כר' נתן שהוא נאמן לאסור דלא כרבי שהוא סובר שאינו נאמן לאסור כי כבר כתב הרמב"ן ז"ל שכן הוא דעתו של הרי"ף ז"ל ומה שהשמיט ההיא סוגיא דבפ' האומר (ס"ד ע"א) אינו כדברי הר"ם הלוי ז"ל דהשמיטה לפי שהוא פוסק כרבי דאינו נאמן לאסור שהי' לו לכתבה ללמדנו שאף בדמוחזק לן דאית ליה אחי נאמן להתירה. אבל הרב ז"ל השמיט' משום דהנך שינוייא דשני אביי ואוקומי מתניתין כרבי נתן. לאו דסמכה הוא. אלא ברייתא נמי בדלא מוחזק לן דאחי היא ובהא הוא דסבר ר' נחמן להתיר אבל בדמוחזק לן באחי אינו נאמן להתיר ולומר שאין לו אחים כדמוכח בפ' יש נוחלין אבל מ"מ נאמן הוא לומר יש לי בנים אבל איתחזק דאית ליה אחי דהא לא מרע לחזקה ובנדון הוה כיון שהוחזקה זו בתו ואינו נאמן לומר שהיא ממזרת ממילא נפטרו נשותיו מן החליצה ומן הייבום שאם בדלא מוחזק לן דלית ליה בני שרינן ליה אפי' אית ליה אחי בדבורו שאומר יש לי בנים וכ"ש דאית ליה בני בפנינו שאשתו פטורה ולאו כל כמיניה לאוסרה: