שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/סג
שאלה סג:
תלמסאן:
שאלת ראובן השיא בת בחייו ונתן לה ת"ק דינרי זהב ואח"כ מת ונשארה ממנו בת קטנה וצוה בפני עדים שיתנו לה ת"ק דינרי זהב והיו דברים אלו בלא קנין מהו דין הבת הזו הקטנ' אם תטול ת"ק דינרי זהב כמו הגדולה אם לא:
תשובה: זהו נקרא פרנסת הבת ואע"פ שאינו מתנאי הכתוב' כמו מזונות הבת היא מצות חכמים כמו שנזכר בפ' נער' שנתפתת' ואלו לא השיא בת בחייו או לא צוה שינתן לה כלום לא היה לה זכות בנכסים אלא עשור נכסי אלא שאומדין דעתו כמה היה רוצה ליתן כך יתנו ובזה יש מחלוק' בין הראשונים ז"ל אם כזה האומר מוסיפין על העשור או לא. ובזה נראה שהוא הסכמת האחרונים ז"ל וכן אנו דנין אבל בנדון הזה אין אנו. צריכין לכל זה לפי שכבר השיא בת בחייו וכמו שנתן הוא לראשונה יתנו לזו לא פחות ולא יותר וזה אפילו לא צוה כלום והכי איתא בפרק מציאת האשה (ס"ח ע"א) וכ"ש אם צוה כן בחייו שזכתה הבת בת"ק דינרי זהב בדבור בעלמא שאין צריך אלא גילוי דעת ואפילו לא השיא בחייו והבת היא בעלת חוב בפרנסה זו וקודמת ליורשיו כדאיתא התם: