שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/ל
ענין ל:
במה שנהגו במקומכם חכמים מקרוב באו כשנמצא פיסול בספר תורה ומוציאין אחר שיתחיל לקרות ממקום שפסק במקום הטעות והוקשה לך. יפה כוונת שזה שיבוש גמור הוא שאם רצה המחדש מנהג זה לסמוך על מה שנמצא בתשו' הרמב"ם ז"ל שמברכין על ספר פסול וכן כתבו התוס'. א"כ למה הצריך להוציא ספר אחר והי' לו לחוש לפגמו של ראשון כמו שחששו בגמר' יומא (ע' ע"א) ובגמ' סוטה (מ"א ע"א) ואם לא סמך עליו בזה כי גם הרמב"ם ז"ל עצמו כתב בסוף הלכו' ספר תורה שספר תור' שנמצא פסול אין בו קדושת ספר תורה ואין קורין בו א"כ הקריא' הראשונ' לא עלתה להם וצריכין להתחיל מתחלת הפרש' ודבר זה פשוט הוא ונהוג בכל המקומו' שיש בהם רבני' גדולים וכן ראיתי במיורקא בפני רבני צרפת וקטלוניא ובארגון בפני הרב רבי יצחק צרפת והרב ר' חסדאי קרשקש ומורי חמי הרב ר' יונה דסמשתרי ז"ל בתירואל שהיו כולם שם בנישואי דון טודרוס וכן בכאן עשינו מעשים בכל יום מיום היותינו בכאן. ובירוש' פרק אין עומדין והביאו הריא"ף ז"ל בהלכו' מגילה אמרו מי שקורא בתור' ונשתתק לא יקרא האח' ממקום שפסק שלא יתברכו הראשוני' לפניהם ולא לאחריהם ואחרונים לאחריהם ולא לפניהם וכתיב תורת ה' תמימה וכן בכאן שקראו הפסוקים הראשונים בספר פסול והאחרוני' בספר כשר אין זה תורת ה' תמימה. (הג"ה אמ"ה ראיתי בגליון ספר אחד כי בקשט"יליא בישיבתו של הרב רבי יצחק דוליאון ז"ל כשהיו קורין פרשה בספר תורה במנחה בשבת ונמצא טעות בספר תורה ואין שם ספר אחר היה מצוה הרב ז"ל להשלים בו בלא ברכה. ע"כ):