שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/ב
ענין ב:
ההיכל הוא בנוי על גבי קברים ומתחלה לא הי' סתום סביב הקברים אלא היו כיפין כמין אכסדרה והוכרחו לסתום אותם כיפין סתימה גמורה ועכשו כותל ההיכל וההיכל הם בנוים על גבי קברים שאין להם פתח בשום מקום ונראה שהכהנים אסורים ליכנס להיכל.
ודבר זה נלמד ממה ששנינו בפ' ג' ממס' אהלות (מ"ז) ביב שהוא קמור תחת הבית וכו' יש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח טומאה בתוכו הבית טמא ופי' זה הוא שזה הביב הוא מקום שופכין והוא מכוסה וראשו אחד הוא כנוס בבית וראשו האחר הוא חוץ לבית ושם יוצאין השופכין וקתני שאם אין ביציאתו פותח טפח שהבית טמא אם יש שם טומאה בביב אע"פ שאינה בבית אלא בראש האחר שהוא חוץ לבית הבית הוא טמא לפי שהטומאה היא מתפשטת בכל הבי' הואיל ויש בו פותח טפח ואינה יכולה לצאת לפי שאין ביציאתו פותח טפח והיא בוקעת ועולה.
ופי' רבינו שמשון ז"ל דהאי דסגי ביציאתו פותח טפח היינו כשאין הביב בו אלא כזית מן המת פתחו טפח אבל אם הוא מת שלם שפתחו ד' טפחים כמו ששנינו שם צריך שיהי' ביציאתו ד' טפחים והכי פירשו בתוספתא דאהלות וכן כ' הרמב"ם ז"ל בפ"ז מה' טומאת מת.
ובתוספתא דבתרא אמרו שקבר דוד וקבר חולדה שהיו בירושלם אין מפנין אותם לפי שמחילות היו להן וטומאה יוצאה לנחל קדרון וא"כ דבר פשוט הוא שההיכל הזה טמא הוא שהרי אין ביציאתו ארבע' טפחים והיינו כקבר סתום שהוא מטמא כל סביביו כמו ששנינו שם בפ"ז נפש אטומה אם היה מקום הטומאה טפח על טפח על רום טפח הנוגע בה.
מ"מ טמא מפני שהוא כקבר סתום וכ' הרמב"ן ז"ל דטומאה דאורייתא היא.
והביא ראיה מדתני' בספרי כמו שהיא כתובה בספרו ספר תורת האדם ומצוי הוא אצלכם וכן כתבה לברייתא זו רבינו שמשון ז"ל בפירושו בפ"ז מאהלות וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ב ובפ"ז מה' טומאת מת וכן בגמרא מפורש בפ' השותפין שרצו (י"ב ע"א) בבי' סתום פורץ פצימיו מטמא כל סביביו כדין קבר ורש"י ז"ל ור"ח ז"ל פירשו אפילו אם אין שם זיזין ורבינו שמשון ז"ל פירש דדוקא אם יש בו זיזין ואם סביביו מטמא כ"ש עליונו שהטומאה בוקעת ועולה ופי"ו דאהלו' (מ"ז) תנן בית שמלאהו עפר או צרורות וכן כרי של תבואה או גל של צרורו' אפי' כגלו של עכן טומאה בוקעת ועולה והביאוה בפ' חלון (ע"ח ע"ב) ובפ"ק דסוכה (ד' ע"א) ותניא בתוספתא גל של צרורו' וכן כרי של תבואה וטומאה בתוכו טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת ואם יש מקום הטומאה טפח על טפח ברום טפח הרי הוא כקבר סתום ומטמא כל סביביו ואע"פ שיש מעזיב' מפסקת הכל טמא שכן שנינו בפ' שביעי מאהלו' (מ"א) טומא' בכותל כל העליות שעל גבה אפילו עשרה הן טמאו' וכיון שההיכל טמא והוא פתוח לביהכ"נ גם ביהכ"נ טמא כדמוכחא ההיא דביב שהוא קמור.
ושמא יש תקנה בדבר לעשו' פתח באותה סתימה ארבעה טפחים.
ומשום כבוד שכינ' שיתפללו בו הכהנים אין לגזור כמו שהתירו לדלג על גבי ארונו' לכהנים לקראת מלכים כמ"ש (בפ"א) [בפ"ג] דברכו' (י"ט ע"ב) וזה על דעת רש"י ז"ל שפירש ההיא דבית סתום משום גזרה דרבנן כמו שכתוב בפירושו.
אבל לפי מה שכ' הרמב"ן ז"ל שהיא טומאה דאוריי'.
וכן דעת הרמב"ם ז"ל כמו שכתבתי וגם רש"י ז"ל מודה שעליונו מטמא דבר תורה.
וכיון שאיסורו דבר תורה בלא פתח ארבעה טפחים ובפתח גזרו משום מיעוט ארונו' שאין להם פותח טפח.
ולא התירו אלא מפני כבוד מלכים כדאי' בפרק (מאימתי) [מי שמתו] (שם) בנדון הזה שיש ביהכ"נ בעיר יש לכהנים (תקנה) להתפלל בו לא מצינו שהקילו בכיוצא בזה.
והרוצה להקל יקל.
וכן הדעת נוטה להקל: