שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/רכג
ענין רכג:
ומה שכתב רש"י ז"ל בפ' וישמע יתרו מה שמועה שמע ופירש קריאת ים סוף ומלחמות עמלק.
והוקשה לך שהרי מפורש הוא בכתוב מה ששמע.
אין כאן קושיא כלל שהכתוב דבר דרך כלל ששמע את כל אשר עשה וכו' ובלא ספק שלא שמע כל הפרטים אלא הענינים היותר מפורסמים ופירש הוא ז"ל שאותם ענינים המפורסמים יותר הם קריעת ים סוף שמצינו שנשמעה למרחוק כי כן כתוב שמעו עמים ירגזון.
ונאמר כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף ונשמע וימס לבבינו ומלחמת עמלק היא כתובה בצדה מפני כך שמע אותה וזה לפי דעת האומר לאחר מתן תורה בא.
ואם כן לא נסמכה למלחמת עמלק אלא לומר שגם זה שמע ומה שדרשו (תענית ט' ע"א) בפסוק וישמע הכנעני מלך ערד מה שמועה שמע הוא שיש להקשות יותר שהרי שם כתוב כי בא ישראל וכו' אלא שכבר פירש הרמב"ן ז"ל שלא דרשו כן על הפסוק שבפ' זאת חקת אלא על פסוק שבפ' מסעי ושם לא נאמר כי בא ישראל אלא בבא ישראל ושם תפול יפה השאלה מה שמע בבא ישראל.
ופי' רש"י ז"ל שמע שמת אהרן שהוא כתוב בצדו בפ' זאת חקת וגם בפ' מסעי ומה שכתב רש"י ז"ל כל מקום שנאמר אלה פוסל את הראשונים ר"ל שאינו סמוך למה של מעלה ממנו אלא נפסל ונפסק ממנו ואלה תולדות השמים פסל תהו ובהו הנזכרים בפ' בראשית הקודמת לא שאינם תולדות השמים כן פירשו לזו וכן היא במדרש רבה: