שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/רכא
ענין רכא:
עוד שאלת בגט של ארוסה שכתוב בו פלונית אנתתי אם יש לחוש לו.
דע כי נראה מסוגית פרק כל הגט (כ"ו ע"ב) שמנהג הוא לכתוב ארוסה וכן כתב הרשב"א ז"ל בחדושיו שם אבל בדיעבד נראה שאין לחוש לו שהרי אמרו בפ"ק דקדושין (ו' ע"א) האומר לאשה הרי את אשתי הרי זו מקודשת.
ואע"פ שאין מכאן ראיה גמורה דלא גרע הרי את אשתי מהרי את ארוסתי ולשונות אחרים שהיא מתקדשת בהם ואף אם אין ארוסה קרויה אשה היה אפשר לומר שהיא מתקדשת שהרי אי אפשר לנשוא' שלא תהיה ארוסה.
וכיון שאמר הרי את אשתי יש בכלל זה ארוסתי דיש בכלל מאתים מנה שכל נשואה היא ארוסה ואין כל ארוסה נשואה.
אבל בגט היה אפשר לומר שזה שינוי הוא בשמה שאם אינה אשתו וכתב אשתי הרי שינה והיה אפשר לפסלו כמו שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה זה היה אפשר לומר.
אבל האמת הוא שהארוסה קרויה אשתו ומקרא מלא הוא בנער' המאורסה על דבר אשר ענה את אשת רעהו.
וכשר הדבר.
(הג"ה אמ"ה בפ' החולץ תני בברייתא (מ"ג ע"ב) אשתו ארוסה לא יורשה ולא מטמא לה וכו' הרי שהארוסה קורין אותה אשתו שב"ש).
ואחר שכתבתי זה מצאתי תשובה להרשב"א ז"ל שהשיב שאם הבעל אמר כתבו גט לארוסתי והם בעצמם כתבו אנתתי שהגט כשר והביא ראיה מהרי את אשתי אלא שאם העדי' רוצי' לכתוב גט אחר לכתוב ארוסתי צריכין שימסרו שניהם ותתגרש בכשר שבהם שאם הראשון כשר האחרון פסול לפי שכבר עשו שליחותן ולפי דעתי א"צ לגט אחר ובפ"ק דיומא (י"ג ע"א) שקלי וטרו טובא בכהן גדול ביום הכפורים שצריך שיהי' לו בית ושלא יהיו לו שני בתים ומשום הכי מתקינין לו אשה אחרת ואמרו בגמ' (שם) דמקדש לה והקשו שם וכמה דלא כניס לה לאו אשתו היא ונראה דהתם לא משום דארוסה לא מקריא אשתו אלא לענין ביתו דכתוב בקרא קא אמרינן דארוסה לא מקריא ביתו: