שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קסא
ענין קסא:
לא ראיתי בשום מקום בגמ' אם בפני הבי' היו מברכין מאה ברכו' אבל אני אומר מסברא שהיו מברכין אותן שהרי אמרו ז"ל שדהע"ה תקנם וסמכו זה למה שכתוב נאם הגבר הוקם על ע"ל בגימטרי' הכי הוא וכן כתיב הנה כי כן יבורך גבר ירא ה' יברך כתי' כ"י כ"ן בגימ' ק' הוו ויש רמז בתורה מה ה' אלהיך שואל מעמך אל תקרי מה אלא מאה (מנחו' מ"ג ע"ב) ורצו לדרוש כן לפי שבאותו פסוק יש צ"ט אותיו' וכשתוסיף אל"ף על מה יהיו מאה אותיו' ויהי' מאה כמשמעו מספר ק' וכן מה באלפ"א בי"תא דא"ת ב"ש י"ץ והוא ק' בגימ'.
אבל התפלו' בפירוש אמרי' בגמ' שהיו מתפללין בזמן הבי' ממה שאמרו בגמ' סוכה (נ"ג ע"א) א"ר יהושע כשהיינו שמחים בשמח' בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו היינו מקריבין תמיד של שחר משם לתפל' השחר משם למוספין משם לתפל' המוספין משם לתמיד בין הערבים משם לתפל' המנחה והרי זה מפורש שאע"פ שהיו מקריבין תמידין ותפלו' כנגד תמידין תקנום עכ"ז היו מתפללין כן נר' מתלמוד שלנו.
אע"פ שבירושלמי (סוכה פ"ה ה"ב) מצאתי שהביאו בריי' זו ולא הזכירו בו שום תפלה אלא תמידין ומוספין כבר פירש הר"ם ז"ל בהל' תפלה פ"א שנוסח התפלה אנשי כנס' הגדולה תקנו אותו אע"פ שלדעתו ז"ל התפלה היא מן התור' אבל הנוסח אינו מן התור' וכל אחד היה מתפלל לפי דעתו וכפי הצריך לו ובלא ספק שאין נוסח התפלה שאנו מתפללין היום כנוסח שהיו מתפללין בפני הבי' שאנו מתפללין שתחזור מלכו' בית דוד למקומה ושיבנה ביהמ"ק במהר' בימינו ושיתקבצו נפוצותינו והם היו מתפללין שתתקיים מלכו' בית דוד ושלא יחרב ביהמ"ק ושלא יגלו ישראל מארצם וכן כ"ג כשהי' מתפלל ביוה"כ ברכ' רצה לא הי' מתפלל אותה על נוסח שלנו וידוע הוא שיהושע תקן ברכת הארץ ודוד ושלמה ברכ' בונה ירושלים (ברכות מ"ח ע"ב) ובלא ספק שלא היו על נוסח זה שאנו מברכין אותן וכן כתבו בזה המפורשים ז"ל: