שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קמט
ענין קמט:
עוד נסתפקת בלשון הרב ז"ל שכ' בפרק ה' מהל' שחיטה הנץ יש לו דריסה בגדיים וטלאים והוא שינקוב בצפרניו לבית החלל דלענין דריסה מה אנו צריכין לבית החלל ולבית החלל בלא דריסה אנו חוששין לא יהא אלא קוץ וחלקת בזה לענין בדיקה ולא עלה בידך יפה.
ולשון התלמו' (חולין נ"ב ע"ב) דרוסת חתול ונץ ונמיה עד שתנקב לחלל ואוקימנ' בגדיים וטלאי' ופי' רש"י ז"ל דדינו כקוץ בעלמא דלית ליה דריסה כלל בבהמה והרמב"ם ז"ל פירש דאית ליה דריסה אם ניקב לחלל.
ונפקא מינה שאלו היה מטעם קוץ ונקב אבר שאין נקיבתו במשהו כגון כבד או כוליא או טחול במקום שאין פוסל הנקב או במקום צומת הגידין או כנגד הקנה לא הית' טריפ' שאפי' ניקב אין בכך כלום והשתא דאמרי' דאית ליה דריסה לבית החלל הויא טריפה דזהרה מקלא קלי וכדאמר בגמר' (שם נ"ד ע"א) גבי סימנין אחד זה וא' זה דריסתן במשהו מ"ט זהרה מקלא קלי וסובר הרב ז"ל דזהרה דנץ לבהמה לא סגי בהאדים הבשר כנגד בני מעים משום דקליש ומיהו אם ניקב לבית החלל קלי אפי' בבהמה ואף ע"פ שדברי רש"י נראין יותר נכונים אין לנו קושיא על דברי הרמב"ם ז"ל ואפשר הם: