שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קכג
ענין קכג:
הרביעי' גט של שכיב מרע שנמס' ע"מ שאם ימות מאותו חולי שתהא מגורש' מעכשו ובתנאי כפול ובלאו והן ולאו ונקרע הגט קודם מיתה אם היא מגורש'.
ברור הוא שהיא מגורש' דהא קי"ל בפ' מי (שמתו) [שאחזו] (ע"ב ע"א) דאם מתי שתי לשונו' משמע מעכשו ומשמע לאחר מיתה.
ואם אמר מהיום דמי למעכשו וכ"ש שאם אמר מעכשו שנתגרש' קודם מיתה משע' מסירת הגט ואפי' נקרע הגט קודם שמת מגורש' והכי תניא בהדיא (תוספתא גיטין פ"ז) הרי זה גיטך ע"מ שתשמש את אבא שתי שנים ונקרע הגט או נאבד אפי' בתוך ב' שנים הרי זה גט שהאומר ע"מ כאומ' מעכשו.
והוי יודע שלדע' הגאונים ז"ל האומ' ע"מ לא בעי תנאי כפול אבל הרמב"ן ז"ל הקשה עליה' דלא עדיף ע"מ ממעכשו ובמעכשו התקין שמואל אם מתי ואם לא מתי (שם ע"ה ע"ב) והרבה ראיות הביא לזה וכן נהגו כמו שהעיד הרא"ש ז"ל בפסקיו: