שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קיט
שאלה קיט:
עוד שאלת שכיב מרע שגרש את אשתו כדי שלא תפול לפני יבם וזה נוסח שטר העדות שנעש' בענין זה אנחנו החתומי' למט' נכנסנו לבקר פ' יום הששי י"א יום לירח פ' משנה פ' ומצאנוהו חולה מיושב בדעתו כאדם בריא משיב על הן הן ועל לאו לאו ובפנינו צוה לסופר פ' שיכתוב גט כשר לאשתו פלונית בת ר' פלוני מאחד עד מאה עד שיהי' א' מהם כשר ובפנינו כתב הגט הסופר הנזכר כשר ומקוים כדת וכהוגן וחתמנו בו אנחנו החתומים למט' ובפנינו מסרו הסופר הנז' ביד המגרש הנז'.
ובפנינו מסר המגרש הנז' ליד אשתו פ' הנז' ואמר לה קודם מסיר' ה"ז גיטך ע"מ שאם לא מתי מחולי זה שיהי' הגט בטל מעיקרו כאלו לא הי' מעולם וכחרס הנשבר.
ואם מתי מחולי זה תהי' מעכשיו מגורשת ממני ומותרת לכל אדם.
ואם לא מתי מחולי זה יהי' הגט הנז' כמו שנזכר בטל מעיקרו כאלו לא הי' מעולם ותיכף מסר הגט בידה וקבלתו ויום שבת מחרת המסיר' מת המגרש הנז' בחליו לא נתק ממנו ולא חזר בו באחד מכל הדברים הנזכרי'.
זה נוסח עדות ונפל הספק בזה לפי שלא הזכירו בנוסח השטר אם צוה את העדים לחתום או לא ורצית לעמוד על דעתי בזה:
תשובה: אשה זו מגורשת היא ואע"פ שלא צוה הבעל לעדים לחתום בו כיון שבפניהם צוה לסופר לכתוב גט כשר ובפניו חתמו בו ונטלו מידם ונתנו בידה בפניהם אפילו בבריא הוי גט כשר ואע"ג דבפרק מי שאחזו (ע"ב ע"א) וכן בפ' התקבל (ס"ו ע"א) מוכח דבעינן ששמעו קולו לאו למעוטי דהכ' (גרסינן) אמרינן הכי אלא למעוטי שלא יחתמו העדים כשיאמר הבעל לאחרים שיאמרו לעדים לחתום בההוא הוא דבעינן שישמעו קולו דקי"ל כר' יוסי דאמר (שם ע"ב) מילי לא מימסרי לשליח. אבל בכענין זה כיון שהבעל צוה לסופר בפניהם לכתוב גט כשר ובפנינו חתמו ונטלו מידם ומסרו לידה בודאי כשר הוא דלא גרע מהרכנה דאלם ועדיף מינה כיון דאמר בפיו לכתוב גט כשר שאם לא ברצונו חתמו בו פסול הוא מדין מזויף מתוכו והוא כבר צוה לכתוב גט כשר ואם שלא ברצונו חתמו בו הרי הם פסולים לעדו' והוי מזויף מתוכו ולא הי' מגרש' בו שאינו חשוד לקלקלה בידי שמים וזה לבעל שהוא בקי בדבר הלכ'. ואם אינו בקי בדבר הלכה כ"ש שהדבר ברור שבכלל גט כשר שאמר רצונו לומר שיחתמו בו העדים שהרי עמי הארץ אינם יודעים שהי' גט כשר בלא עדי חתימה וא"כ כשאמר לסופר בפניה' שיכתבו גט כשר הרי הוא מצו' אותם לחתום בו שאינו כשר אלא אם חתמו בו ברצונו. וכל זה אפי' בבריא וכ"ש במסוכן דהא קיימא לן כר"ש שזורי דאמר בפ' (המקבל) [התקבל] (ס"ה ע"ב) דמסוכן אפי' לא אמר אלא כתבו הרי אלו יכתבו ויתנו והרי זה ק"ו שאם מלת תנו אינו מעכב במסוכן שהוא עקר הגרושין כ"ש בחתמו שאפשר שתתגרש בלא חתימה על ידי עדי מסירה ואינו בדין שיעכב אפילו חתמוהו שלא בפניו כיון דבפניהם צוה לכתוב גט כשר ודבר זה ברור הוא. ותמיה אני איך נעלם מכם זה וכיון שהיא מגורש' גמור' הרי היא בתביע' כתובתה כדין גרושה ולא כדין אלמנ' לפי התקנו' הנוהגו' שם ואין לה מזונו' על נכסי בעל' ופסול' לכהונ' ולא הית' חייבת להתאבל על בעל' וכדמוכח בפ' קמא דיומא (י"ד ע"א) גבי כהן גדול המגרש את אשתו על תנאי דאמרי' התם דכיון דאי גרש' לה לא חיילא עלה אנינו'. ובכאן אשיב על ספיקותיך. אחר אשר השבותי לשאלותיך: