שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/צז
עוד לו על הענין הנזכר למעלה
ענין צז: בבא סמאעיל מבגייאה הביא בידו כתבו השלוח לברהון על ענין הסגוס ששלח לו למכרו בבגאייה בסך עשרה זהובים ואם יחסר כלום שישלים החסרון וטוען בר הון שנמכר שם בחסרון ונתעצמו בדין בפניכם בזה ואמר כי נתתם לו כתבו שיביאנו לפני ושאדון בזה על פי כתבו עם היות דנתי בזה על פי שאלתו קודם שארא' כתבו וזהו נוסח כתבו הנני שולח לך הסגו' ואם נמכר אצלכם הרי טוב ואם לא שלח אותו לבגאיי' ותמכרו אותו שם על יד שם טוב ואשר יחסר לך אני אתנהו לך שלחה כתבך אלי לבגאיי' או לאלגזאייר ואתן אשר יחסר לך ואם נמכר כמו שקניתי הרווחנו שנינו ושלם. אלו הן דברי סמאעיל בכתבו לברהון ועכשו אומר סמאעיל שהסגוס לקחוהו נושי ברהון במיורק"ה או הוא נתנו להם בפרעון חובו והנושה שלחו לבגאיי' לאברהם אלקרוי ועמרוש בן מרזוק אמר לשם טוב שיעמוד במכירתו ושם טוב אמר לו היכן הוא א"ל בבית פלוני אמר שם טוב אני אלך ואראנו ובין כך נמכר ולא נמלכו בו כלל אלח שאברהם אלקרוי אומר שלא מכר כלום כי אם בעצת עמרוש בן מרזוק ושלא נמכר כי אם בה' כפולות ועשה הוצא' כפולה וחצי ואסמאעיל טוען כי הוא מסתפק אם זה הסגוס הוא שלו או אחר כי שני הסגוסין הביא מורשה ברהון עמו וגם שאל לאברהם אל קרוי כמה זרתות הי' בסגוס שמכר כדי שידע אם הוא שלו או זולתו ולא יכול להשיבו דבר ברור. עוד אומר סמאעיל כי ברהון כששלחו לאברהם אלקרוי הזהירהו שלא ימכרנו אלא במעמד שם טוב ושיעש' מזה שטר וזה התברר אצלכ' בכתב ברהון אלו הטענות:
ידוע הוא ששומר שמסר לשומר שאין השומר הב' נאמן למפקיד בשבועה בשום טענה הפוטרתו ממנו ונשאר חיובו על השומר הא' ואפי' שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי עליוה לשמירתו דהכי אסיק רבא בפ' המפקיד (ל"ו ע"ב) משום דמצי אמר לי' מפקיד לשומר ראשון את מהימנת לי בשבועה ההוא גברא לא מהימן לי בשבוע' וכיון שכן אסמאעיל שמסר סוגס זה לבורהון שימכרנו והזהירנו שימכרנו בפני שם טוב הרי לא האמין במכירתו לשום אדם אלא לשם טוב וכיון שלא נמכר בפני שם טוב הרי סמאעיל יכול לו' מי יאמר שזה הסוגס שנמכר בזה הסך הוא שלי שאני איני מאמין בשבוע' לאברהם אל קרוי שהסגוס שמכר הוא שלי אולי החליפו טוב ברע ויקר בזולל וטענתו טענה וכיון שאין לנו ראי' שזה הסגוס הוא של סמאעיל אלא בשבועת אברהם אל קרוי ואינו נאמן לסמאעיל שהרי פסל כל אדם בפירוש זולת שם טוב ואפילו מן הסתם אינו נאמן כדין שומר שמסר לשומר א"כ חזרה תביעת ברהון לסמאעיל בפחת הי' זהובים תביעה בלא ראי' וכלל גדול אמרו (ב"ק מ"ו ע"א) המוציא מחבירו עליו הראי':